"כעצמאית יש לי יותר בטחון"

ענבל גיבור היא מעצבת גרפית וצלמת, בעלת סטודיו למוצרי נייר מעוררי השראה, הנמכרים ברחבי הארץ ובחו"ל. המוצרים שלה צבעוניים, שימושיים, ומחדירים מוטיבציה לחיי היום- יום, וכוללים יומן, מחברות מיוחדות, בלוקים ממקדים לשולחן העבודה ועוד. מעבר לזה שאני מאוד אוהבת את המוצרים של ענבל, אני אוהבת לתת אותה כדוגמא בסדנאות שלי – כשאני מסבירה ש'ייעוד' זה לא רק מה שאנחנו עושים, אלא גם איזושהי איכות שאנחנו מביאים לעולם. עניין אותי לשמוע ממנה (ולהראות לאחרים), איך היא הגיעה למקום הזה, שבו ברור לה מה המהות שמובילה אותה. אז נפגשנו לראיון בפארק הירקון 🙂

 

 

את תמיד אומרת שמה שאת מביאה זה שמחה, העצמה ואופטימיות, ומוצרי הנייר זה אמצעי בשבילך להביא את זה. מתי הבנת שזו המהות?

זה לקח זמן. לא ידעתי שהייעוד שלי זה לעורר השראה באנשים, להפיץ את הידע שאני רוכשת לעצמי, ולפתח כלים שיעשו טוב לאחרים. זה משהו שקרה במהלך השנים ואני מודה עליו. בכלל, אני חושבת ש"ייעוד" זו מילה מאוד גדולה; מילה מפוצצת ומשתקת. במיוחד לאנשים שלא יודעים מה הייעוד שלהם. אני חושבת שההגעה לייעוד זה סוג של מסע פנימי. זו התפתחות. מה שידעתי על עצמי לפני 6 שנים זה לא מה שאני יודעת על עצמי היום.

איך התחיל המסע שלך?

בגיל 6 התחלתי להכין כרטיסי ברכה לכל המשפחה שלי. ומאז זה לא הפסיק. אז עניין הלברך ולשמח זה בילט-אין; זה משהו שהייתי עושה כל הזמן. בצבא התחלתי להתעסק בגרפיקה. ואחרי הצבא כשהייתי צריכה לבחור מה ללמוד, חיפשתי משהו שישלב את האהבה שלי לעיצוב ואת האהבה שלי לצילום, שגם התחילה עוד לפני גיל 10. מאוד נמשכתי לעולם הפרסום, אז הלכתי ללמוד תואר בעיצוב גרפי עם התמחות בצילום ופרסום. אחרי הלימודים הייתי בטוחה שאני הולכת לכבוש את עולם הפרסום בת"א. ואז הגעתי לעיר הגדולה והתפוצצה לי הבועה. בכל מקום אמרו לי: "תראי איך את מתלהבת מהתחום – את תנבלי פה. את ממש תתבעסי". ואני כזה: "לא, תנו לי! אני רוצה להתבעס". בסוף הגעתי לעבוד בחברה לייבוא משקאות. ניהלתי שם את כל הפן העיצובי במשך 3 שנים. חצי שנה אחרי שנהייתי שכירה התחיל לדגדג לי… פתחתי עוסק פטור והתחלתי להפעיל את החנות שלי במרמלדה. זה היה ב – 2011.

מה עזר לך להגיע לדיוק ולעסק שיש לך היום?

ההבנה שאין משרה שתכיל את מה שאני אוהבת לעשות, מה שאני רוצה לעשות ומה שאני טובה בו. כולם אמרו לי שאהיה עצמאית, ואני אמרתי "לא, מה פתאום!" הייתי בטוחה שאהיה שכירה לנצח. פשוט לא מצאתי משרה שמכילה את כל האהבות שלי, אז הייתי צריכה להמציא אותה. התחלתי לאט, פיתחתי מוצר אחרי מוצר, הבנתי מה מעניין אותי, מה שונה בעיצובים ובמוצרים שלי ממוצרים אחרים בשוק וככה העסק גדל. על הדרך, משהו בתהליך ההתפתחות האישית שלי התחבר לעולם העיצוב שלי. זה לכאורה לא קשור אחד לשני, אבל אצלי הכל התחבר. בסופו של דבר מה שחידד לי את זה, זו ההבנה של מי אני נהפכת להיות, והחיבור לחיים שאני רוצה לחיות ביחד עם המוצרים שאני רוצה לייצר, והערך שאני רוצה להביא לעולם.

אז לא היה איזה רגע של "הא! אני מביאה אופטימיות והשראה".

לא. זה מתפתח עם הזמן. האסימונים האלו נופלים כשיושבים לפגישת אסטרטגיה ומיתוג ומנסחים כל מיני דברים חדשים לקראת השקות. כל הזמן מדייקים עוד את מהות העסק.

למה בעצם לא רצית להיות עצמאית?

פשוט מהגישה של בטחון ויציבות. אבל זה היה חזק ממני. כבר שהייתי סטודנטית התחלתי להיות פרילנסרית.

אז איך את היום מתמודדת עם זה שבעצמאות יש פחות בטחון ויציבות? לפחות כלפי חוץ…

האמת שדווקא יש לי הרבה יותר בטחון. אני חושבת שהתפיסה שכשאתה עצמאי אין לך בטחון ויציבות היא תפיסה מוטעית. כשאני עצמאית האחריות היא לגמרי שלי, ואז אני לא תלויה באף אחד אחר. האחריות היא לגמרי עלי לייצר את ההכנסה שלי והתזרים של העסק, וכשהאחריות אצלי, הביטחון הוא אצלי ובעצמי.

הביטחון הזה היה לך או שהוא התפתח?

הוא מתפתח עדיין. כל הזמן. האמונה בעצמי זה משהו שכל הזמן מתפתח.

עם אילו אתגרים את מתמודדת או התמודדת בגדילה של העסק שלך?

אני חושבת שהאתגר הכי גדול שלי זה לדעת לבקש עזרה. אני מאוד סוליסטית. וזה אתגר, כי אי אפשר לעשות הכל לבד, למרות שלפעמים נראה לי שכן. קשה לי לבקש עזרה מאחרים, גם אם זה בתשלום. וזה משהו שאני לומדת ומתאמנת עליו עכשיו חזק מאוד.

החופש והעצמאות שיש בעסק עצמאי הם כיף גדול, ומצד שני הם מביאים הרבה אתגרים: צריך לקבל החלטות לבד, צריך לנהל את הזמן לבד, צריך לנהל את עצמך. מה עוזר לך בזה?

אני מקבלת החלטות בעסק גם מחישובים רציונליים, ועם הרבה הקשבה ללב. אני עובדת עם האינטואיציה. מה שלא עובד לי – לא עובד לי, גם אם אין לזה הסבר.

את יכולה לתת דוגמה?

כן. לקראת ההשקה החדשה אני מחפשת חלל לעשות את אירועי הקיץ ליומן. ראיתי חלל לפני שבוע, והוא לכאורה במחיר נהדר, ונראה סבבה. ונכנסתי לשם – ואני לא "רואה" את זה. זה לא מרגיש לי טוב. לא תגידי שזה מרגיש לי רע – סתם לא מרגיש לי טוב; לא יושב לי בול. זו החלטה עסקית מאוד חשובה, ואני נאלצת להגיד לא כי זה לא מדויק לי.

ומה עם ניהול זמן? יש לך טיפים של אלופה? 😉

הכל על הנייר. אני לא יכולה לזכור שום דבר בראש. כלומר אני זוכרת מלא דברים בראש, אבל אין סיבה. זה גם מכניס אותי למלא רעש. יש לי תכנון שבועי, יש לי תכנון יומי. יש לי גם לו"ז בגוגל קלנדר. הוא פשוט מסונכרן עם היומן. אני מתחילה את הבוקר על הנייר בכתיבת משימות. אני עושה דייט עם עצמי במוצ"ש; יושבת עם היומן והמדבקות ומתכננת את כל השבוע. אפרופו 'לראות', אני ממש "רואה" את השבוע שלי. אני בוחרת באיזה הוויה אני אהיה וממש מפרקת למשימות. אם יש לי מטרות אז כותבת אותן. מורידה הכול מהראש לדף.

קורה שלא בא לך לעשות מה שתכננת?

בטח, מלא!

אז מה את עושה?

הולכת לפארק! אם אין משהו דחוף שחייב לקרות היום– אז שמה על hold לרגע. העולם יחכה. אני לא מכריחה את עצמי. שאלת על אתגרים, אז עוד דבר שאני עובדת עליו זה להיות רכה עם עצמי.

אז בסופו של דבר, התכנון תואם את מה שקורה בפועל?

ב-80%. אני עושה תכנון גמיש. זה קצת כמו לתכנן טיול. אני מאוד אוהבת לתכנן טיולים. ברמת הביום א' עושים ככה וביום ב' עושים ככה. אבל אי אפשר לעשות תכנון שעה-בשעה; מטיילים, עוצרים במקומות, רואים דברים, דברים קורים. ככה זה ביומיום שלי. גם בתהליך היצירה יש גמישות. כי אם משהו לא עובד ואני צריכה לישון על זה – אז סוגרים את המחשב, יוצאים לפארק, הולכים לישון. שום תהליך יצירה לא קורה אצלי ביום. אפילו בדברים קטנים כמו פוסט לפרסום בקבוצה הסגורה. צריך לישון על כל דבר, בעיקר על עיצוב.

שאלה אחרת.. פחדים… יש?

מלאאאאאאא!

אז מה את עושה איתם? ואני אומרת 'איתם', כי את עושה.

נכון, עושים איתם. אז קודם כל אני נושמת. אני כותבת אותם, מדברת אותם, עושה הרבה דמיון מודרך וחשיבה חיובית כדי לראות את הדברים קורים על הצד הטוב.

איזה פחדים יש לך למשל?

יש פחדים בסיסים שיש לכל בעל עסק… את יודעת: לא ייקנו, לא יבואו, לא יצליח, יהיה כישלון – נראה לי שזה הפחד של כולם. אבל יש דברים שמרגיעים בתוך זה. כמו הידיעה שהמוצר טוב. הידיעה שהוא עושה טוב – זה משהו שמרגיע אותי מאוד. אין מוצר אצלי שלא עובר בדיקות מקיפות מאוד. אפרופו לישון על דברים. אני עושה הרבה טסטים, על עצמי ועל אחרים. ההשקעה והבדיקות האלו מרגיעים את הפחד.

אילו חלומות גדולים היו לך בעסק?

טוב זה באמת ה obvious אבל לפני שנה וחצי היה לי חלום ענק שיהיה לי יומן משלי, צבעוני, וגדול ומלא במשפטי השראה. באיזשהו שלב חברה אמרה לי "אולי תוציאי יומן". זו הייתה הפעם המאה שאמרו לי את זה. עד אז בכל פעם הייתי אומרת "לא, זה הרבה עבודה, זה ענק, זו הוצאה…". אני לא יודעת מה היה באותו יום, אבל הסתכלתי עליה ואמרתי: "את יודעת מה, אולי באמת."

חזרתי הביתה והלכתי לישון על זה. ואז שמתי לב שזה מתחיל לדגדג לי. הוצאתי את אוסף היומנים שלי והתחלתי לראות מה אני אוהבת בהם. ואז לקחתי מחברת חדשה, וכתבתי: יומן החלומות שלי. והתחלתי לכתוב כל מה שאני רוצה לראות ביומן. אמרתי לעצמי: "ענבל תתפרעי, יש לך תקציב בלתי מוגבל, תעשי את היומן שהכי חלמת עליו". ועפתי עם זה.

קיבלתי רשימה אדירה והסתכלתי עליה ואמרתי "וואלה, זה אפשרי." ואז היה ממש בא לי. התחלתי לעצב. התייעצתי עם המון אנשים; עשיתי עבודת מחקר מאוד גדולה של "מה בא לכם שיהיה ביומן שלכם, שאין ביומנים אחרים". ואז נוצר יומן שלא קיים בשוק. ואני נרגשת להגיד שאפילו הצלחתי לשדרג אותו השנה. ישבתי ושאלתי את עצמי: 'מה עוד בא לי?'. והוספתי עוד כלים ותרגילים ועוד חשיבה חיובית, וכל מה שיכול להפוך את היומן למקום שלי ושיכול לעזור ללקוחות שלי. אם אני יכולה להעביר את האופטימיות שלי הלאה – עשיתי את שלי.

את לגמרי עושה את שלך!
יש לך איזה טיפ לסיום או משהו שאת רוצה שהקוראים ייצאו איתו?

פשוט לתרגל הכרת תודה. לראות את הטוב במקומות שיש אותו, ולא להתרכז בדברים הרעים – זה יכול לשנות את כל היום. כל הזמן לתרגל את החשיבה החיובית הזאת. מול הפחדים, מול החששות, מול הכשלונות. זה מה שעוזר לי להיות יותר שמחה.

~~~

לקבלת עוד השראה ושמחה מענבל:

עקבו אחריה באינסטגרם
חבבו את הסטודיו בפייסבוק
הצטרפו לקהילת הפייסבוק: לפעול מתוך אהבה
בקרו בחנות שלה

רוצה לקנות את היומן או מוצר אחר של ענבל?

השגתי לכם הנחה* 🙂
הכניסו קוד קופון 10Michalp
וקבלו 10% הנחה על כל החנות.

(חשוב לוודא שהקוד אכן הופעל לפני שממשיכים לתשלום)

*בתוקף עד סוף 2020.