איך לתת לעצמך לפרוח

יש “הילה” סביב המילה ייעוד. (או שמא נקרא לזה עננה כבדה?)

אבל האמת היא שמתחת להילה שיצרנו סביב המילה הזו, ייעוד זה דבר די פשוט. הייעוד שלנו ברמה הכי פשוטה ועמוקה, זה להיות מי שאנחנו; זה להביא את עצמנו לעולם, בגרסה הטובה ביותר.

ככל שאנחנו פחות מגבילים את עצמנו עם סיפורים, פחדים ודפוסים – כך אנחנו מתקרבים לעצמנו, וחיים את הייעוד שלנו באופן מלא יותר. התפיסה על פיה "יש לנו ייעוד ואנחנו צריכים למצוא אותו" היא עוד תפיסה מגבילה, מלחיצה, משתקת – ואפילו לא מדויקת.

אז אני אומרת: לא צריך למצוא את הייעוד! צריך לזהות ולהזיז את מה שמפריע לנו לחיות אותו. וזה תהליך.

אז מה, אין ייעוד?
זה שלא צריך למצוא את הייעוד, לא אומר שהוא לא קיים. המילה ‘ייעוד’ באה מלשון יעד – מטרה. אף אחד מאתנו לא הגיע לעולם במקרה, אבל כמו שפרח לא שואל את עצמו מה הייעוד שלו – והוא עדיין פורח וממלא את תפקידו במלוא הדרו, כך גם אנחנו יכולים למלא את הייעוד שלנו – בלי לחפור בשאלה הזו.

 

הטקסט בתחילת הפוסט לקוח מתוך הפרק הראשון בספר לתת לעצמך לקרות. בהמשך הפרק אני מסבירה על זה שיש יותר ייעוד אחד, ונותנת תרגיל שעוזר לזהות את החוט המקשר שעובר לאורך החיים שלנו ומחבר את כל הייעודים שלנו. ה"חוט" הזה הוא בעצם המהות הפנימית שלנו – מי שאנחנו מעבר לכל ההגדרות והטייטלים והעיסוקים. [בתוכנית TRUST ובמפגשים אישיים אני עובדת עם אנשים על זיהוי המהות הזו].

אם לחזור למטאפורה של הפרח, אז גם אנחנו באנו לעולם כדי לפרוח; באנו לעולם כדי להפיץ את הניחוח והיופי הייחודיים שלנו. באנו להיות בעשייה הוויה שיוצרת לנו סיפוק ומשמעות. באנו לעולם כדי להגשים את עצמנו ולשגשג.

הקטע הוא שלפרוח זה לא קשה. להיפך, זה להיות במקומות שדברים באים לנו כמעט בלי מאמץ, בקלילות. זה גם לחוות בריאות, שמחה, הרמוניה ביחסים, שפע וקלילות. ואני מאמינה שבאנו לעולם בשביל זה, לא בשביל לעבוד מ 9:00 עד 17:00 ולחכות לחופשה הבאה.

אז למה לא כולנו פורחים? 

קודם כל, אנחנו בתהליך. גם פרח מתחיל מזרע ועובר כל מיני שלבים בחיים. הגשמה עצמית היא תהליך חיים, אנחנו כולנו בדרך. אבל למה החיים מרגישים כמו מאבק? למה לא כולנו עושים את מה שאנחנו אוהבים וחיים את החלום? למה אנחנו אפילו לא יודעים מה אנחנו באמת אוהבים ומה החלום שלנו?

אחת הסיבות המרכזיות היא שגדלנו על תפיסות כמו "החיים הם לא פיקניק" או "הגשמה זה לוקסוס". למדנו לדחות את המימוש העצמי שלנו לפנסיה. או לפחות לאחרי שנצבור מלא כסף ותהיה לנו הכנסה פאסיבית, שסוף סוף תאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו באמת רוצים. 

למדנו שהגשמה זה בקצה-קצה הפירמידה של מאסלו. למדנו שקודם כל חשוב שיהיה לנו ביטחון ושייכות. ושאם נעשה את מה שאנחנו באמת אוהבים – זה עלול לסכן  את הביטחון הכלכלי, את השייכות החברתית ואת ההרמוניה. 

הפרדוקס הוא השפע הכי גדול נמצא כשאנחנו עושים את מה שאנחנו באמת רוצים ואוהבים. זה לא פשטני כמו שזה נשמע, אבל זה בהחלט יותר פשוט משנראה לנו. זה קורה כי כשאנחנו בנתיב של הייעוד שלנו, לא צריך להיאבק בעצמנו, יותר קל להשקיע ולהתמיד, ואז גדלים הסיכויים להצלחה. 

יותר מזה – כשאנחנו בנתיב הזה אז אנחנו גם מקבלים תמיכה אנרגטית מהיקום (זה לא בדיוק מהיקום, בתוכנית אני מרחיבה על מאיפה זה מגיע). התמיכה הזו מגיעה כבריאות, כסף, מערכות יחסים תומכות, דלתות שנפתחות ועוד. 

מה מאפשר לנו לפרוח?

כשצמח לא במיטבו, לרובנו ברור שכדאי להזיז את העציץ למקום עם יותר או פחות שמש, להשקות אותו, או אולי בכלל מראש לא לשתול צמח מסוים בעונה מסוימת. אבל כשאנחנו לא פורחים, ואפילו כשאנחנו ממש קמלים – אנחנו נוטים לחשוב שאנחנו הבעיה, שמשהו בנו לא בסדר, ושאנחנו צריכים להתאמץ יותר. כשבעצם, לרוב הסיבה היא שאנחנו לא בתנאים המתאימים לפרוח בהם. אז במקום להיאבק בעצמנו, שווה להשקיע ביצירת הסביבה והתנאים המתאימים לפריחה.

איך יוצרים סביבה מתאימה?

1. מנקשים עשבים וקוצים שוטים

כדי לפרוח, אנחנו צריכים בין היתר לנקש קוצים ועשבים שוטים. במילים אחרות: כדי שנוכל להגשים את עצמנו במלואנו, אנחנו צריכים לזהות תפיסות שמחבלות לנו בהגשמה. זה כולל אמונות מגבילות שיש לנו על עצמנו, כמו "אני לא מספיק טובה", או "אני לא יודעת מספיק". זה כולל תפיסות קולקטיביות על הגשמה כסף ויעוד שמלכתחילה לא היו נכונות. וזה כולל גם הרבה מאוד תפיסות שהיו נכונות בעבר, אבל לא רלוונטיות לתקופה בה אנחנו חיים. בתוכנית ליווי אנחנו עובדים על  לזהות תפיסות ישנות ומגבילות, ובעיקר: על יצירת תפיסות חדשה ועדכון תודעה כך שתתאים לשינוי שאנחנו רוצים ליצור. 

2. מזהים איזה פרח אנחנו

את סיתוונית או חמניה? אתה סחלב או פטרוזיליה? לכל צמח יש יופי משלו ותפקיד משלו, וכל צמח מצריך תנאים אחרים כדי ללבלב. אז חשוב שנבין מי אנחנו – וגם מה אנחנו לא. ושניצור לעצמנו את התנאים המתאימים לזה.

"מי אני" זה משהו שהולך ומתברר יותר ויותר במהלך החיים, ונתייחס אליו הרבה בתוכנית. נבין יותר גם מי אנחנו לא, מה נהדר בזה שאנחנו לא כאלו, וגם מה המתנות בממאפיינים בנו שאנחנו רואים כחולשות וחסרונות.

3. יוצרים תנאים מתאימים

צמחים צריכים שמש או לפחות תאורה מתאימה אחרת. הם צריכים אדמה ורצוי גם קומפוסט. יש מזג אוויר מסוים שמתאים להם, הם צריכים מערכות יחסים עם חרקים מסוימים כדי להפיץ את עצמם, וויש צמחים מסוימים שעדיף להם להיות לידם. כל צמח צריך מינונים ושילובים שונים. וגם אנחנו צריכים תנאים מסוימים, בהתאם למי שאנחנו.

אנחנו צריכים להיות מחוברים לתשוקה שלנו, שהיא כמו השמש הפנימית שלנו, וזו שנותנת לנו אנרגית חיים. אנחנו צריכים להיות בעשיה שגורמת לנו להיות במיטבנו . אנחנו צריכים הזנה בדמות במנוחה ופעילויות שמאפשרות לנו למלא מצברים. וחשוב גם ליצור לעצמנו מסגרת חיים עם הרגלים תומכים שמהווים קרקע פוריה להגשמה שלנו, ולהקיף את עצמנו בסביבה תומכת ו"תפאורה" מתאימה. 

בתוכנית אנחנו יוצרים מצפן הגשמה שכולל את הצרכים הנשמתיים שלנו – אלו שאנחנו צריכים כדי להניע את עצמנו לעשיה או לשינוי, להתמיד ולהיות שמחים. כמובן נזהה גם מה התשוקה הפנימית שלך, ומה עוד חשוב שיתקיים בחיים ובעסק שלך כדי שתוכלי להיות במיטבך. בנוסף נתחיל להכניס את הערכים והצרכים האלו כהרגלים ליומיום, כי זה מה שמושך אלינו הזדמנויות ואנשים מדויקים לנו. והתוכנית עצמה מהוה סביבה תומכת להגשמה 🙂

ממה מתחילים?

אם כרגע תוכנית ליווי זה פחות משהו שמתאים לך (וגם אם כן), כדאי להתחיל עם השאלון מתנה לזיהוי הייעוד, יש בו שאלות שיעזרו לך להתחבר לתשוקה וגם לזהות את ה"תפאורה" המתאימה לך.

ולפרטים על התוכנית מוזמנים ליצור קשר 💜.