איך להתמודד עם פיטורין או אבטלה

בספר לתת לעצמך לקרות כתבתי שב-2020 הרובוטים ייכנסו לשוק העבודה וצפויים גלי פיטורין. מאז באמת יש יותר רובוטים וגם צצו להם הבוטים. הם עדיין לא הביאו את גלי הפיטורין המדוברים. אבל הקורונה התחילה במלאכה, ואנחנו רק בתחילת 2020😏.

"אנחנו הולכים לעולם שלא ירחם על מי שלא יהיה מדויק עם עצמו".

המשפט הזה מהדהד לי בראש מאז שהתחיל משבר הקורונה. שמעתי אותו בהרצאה של ד"ר אייל דורון לפני כמה שנים, וכבר אז חשבתי על כמה שהוא צודק. תקשורי תודעת העל שלמדתי ואני מלמדת דיברו על כך לפני יותר מעשור. והגיע הזמן להקשיב.

בהרצאה ד"ר דורון דיבר על כך שכניסת הרובוטים תגרום להרבה מקצועות להיעלם מהשוק, ושנצטרך להמציא את עצמנו מחדש; להיות מאוד מדויקים עם מי שאנחנו ומחוברים לייחוד שלנו.

אם שאלות כמו "מה הייחוד שלי??" ו"איך להמציא את עצמי מחדש?" מייאשות אתכם, אז אני רוצה להגיד דבר כזה:

יש בתוככם קול פנימי, שכל הזמן מכוון אתכם לייחוד שלכם ולדבר הבא שלכם. רק נשאר להקשיב לו. בעיניי זו ה-דרך לחדשנות, יצירתיות, זיהוי הצעד הבא שלנו, גילוי הייחוד שלנו, ואפילו התמודדות עם פחדים וחוסר וודאות. 

אז איך מקשיבים לקול הפנימי הזה כדי לזהות את הצעד הבא?
קודם בואו נבין מה זה הקול הזה.

מה זה הקול הפנימי הזה?

הקול הזה, זה חלק בתוכנו שכל הזמן מכוון אותנו לדרך הבטוחה ופתוחה עבורנו. ממש כמו ווייז. וכמו ווייז, לפעמים הוא מכוון אותנו בלי קול (הווייז שלי על השתק בדרך כלל). כלומר – לרוב הקול הזה הוא לא באמת קול, אלא מחשבות שקטות או פשוט ידיעה פנימית. או שהוא מופיע כמו לחישות. יש הקוראים לו "אינטואיציה" או "להקשיב ללב".

החלק הזה שבתוכנו כמו מחובר ל"לווין", שרואה מלמעלה את הדרך הכי חלקה, ולוקח בחשבון את השינויים והמחסומים בדרך. הוא מכוון אותנו גם כשיש כאוס מסביב. וגם כשהעולם משתנה.

הווייז הפנימי מראה לנו את הדרך להמציא את עצמנו מחדש, כי הוא כל הזמן מכוון אותנו להתפתחות – וזה מה שהתפתחות עושה: היא מביאה שינוי מתמיד. 

הווייז הזה הוא האמת הפנימית שלנו, המצפן למי שאנחנו באמת ולמי שנועדנו להיות. אז כשאנחנו מקשיבים לו – באופן טבעי אנחנו מתחברים לייחוד שלנו ומבדלים את עצמנו. גם בלי לנסח את הבידול שלנו במילים. כי כל אחד מאיתנו הוא ייחודי. אנחנו פשוט בדרך כלל מפחדים להביא את הייחודיות שלנו, מחשש שנתפס כמוזרים, שלא נתקבל בחברה, שיצחקו עלינו או שלא יאהבו אותנו.

זכות הבחירה

ווייז הוא כלי עזר. יש לנו אפשרות להשתמש בו, ויש כאלו שמעדיפים להסתדר בלעדיו. זה סבבה כשיודעים את הדרך. אבל כשנוסעים למקום חדש כדאי להיעזר בו. ודווקא בתקופות של חוסר וודאות ושל כאוס, אנחנו נוטים להתעלם מהווייז הפנימי שלנו 😔

הווייז מדבר אלינו כל הזמן דרך לחישות פנימיות. אבל אנחנו יוצרים לעצמנו כל כך הרבה רעש בראש שאנחנו לא מצליחים להקשיב לו.

הוא מדבר אלינו דרך הרצון העמוק והתשוקה שלנו. אבל דווקא במצבי הישרדות אנחנו בטוחים שזה ממש לא הזמן "להתפנק" ולעשות את מה שאנחנו באמת רוצים. הרי "צריך לחשוב הגיוני וריאלי". רק שאנחנו לא מבינים שההגיון רואה חלקיק זעיר של המציאות, ולא את התמונה הרחבה שהווייז הפנימי שלנו רואה.

הווייז מדבר איתנו דרך איתות להתפתחות שנדרשת מאיתנו. אבל מרוב פחד מחוסר וודאות, אנחנו מנסים להחזיק חזק במושב, להיאחז בקיים, ולרצות להשאר במוכר וה"בטוח". עד שזה כבר לא נוח ולא בטוח.

לא צריך לחכות לפיטורין כדי להקשיב לו. וגם לא לאיום על מקום העבודה. הקשבה ודיוק עצמי זה משהו שכדאי לתרגל כל הזמן.

אבל אם אתם בלחץ מאיבוד מקור הפרנסה שלכם, או שכבר איבדתם אותו – בטח ובטח שזה הזמן להפעיל את הווייז ולהיעזר בו לחשב מסלול מחדש.

אז איך מקשיבים לווייז הפנימי כדי לדייק את הצעד הבא?

1. נרגעים ומכוונים את התדר

   לפני שרצים לחשב מסלול ולהמציא את עצמנו מחדש – חשוב לעצור ולהירגע. אי אפשר לדייק מתוך לחץ ותחושת הישרדות. גם אי אפשר לשמוע את הווייז שלנו מהמקום הזה זה יוצר שיבושי תדר ופוגע בקליטה.

   אז קודם כל, תנשמו 🙂 אפשר לקחת פסק זמן להירגע. לעשות בינתיים דברים שמנקים את הראש והלב. זה יכול להיות ספורט, שטיפת כלים, נקיון הבית, שהיה בטבע, כתיבה (בפוסט כאן המלצתי על  טכניקות כתיבה ליצירת שקט בראש). זה יכול להיות דברים כמו מדיטציה או יוגה. מה שחשוב זה לגשת לוויז הפנימי שלנו מתוך רוגע.

   עוד משהו חשוב שאנחנו נוטים לדלג עליו: להסכים לשהות בתוך חוסר הוודאות. להסכים להרגיש את הפחד, הבהלה, חוסר האונים וכל שאר הרגשות שעולים. להתכחש אליהם לא באמת יעלים אותם. רגשות הם כמו מים, והרגשות הכבדים שלנו הם כמ מים עכורים. כשנותנים להם לזרום, נכנסים לצינור (שהוא אנחנו) מים נקיים וצלולים. או במילים אחרות: כשמסימים לחוות עד הסוף רגשות "שליליים", יש מקום לרגשות "חיוביים" להכנס.
   
   

2. שואלים את עצמנו שאלות

במצבי חוסר וודאות, אנחנו נוטים לחפש תשובות ובטחון בחוץ: לשאול מומחים, או להסתכל החוצה ולשאול מה השוק צריך כרגע, מה אנשים מחפשים, ואיזה מקצוע ייתן בטחון.

אבל האמת היא שבתוכנו יש תשובות למה שהכי נכון עבורנו. הקול הפנימי כל הזמן מדבר איתנו, ואפשר גם לשאול את עצמנו שאלות באופן יזום. זה שולח אותו להביא תשובות.

אז הנה כמה שאלות שכדאי לשאול בתקופה של חישוב מסלול מחדש:

• איך אני באמת רוצה שהחיים שלי ייראו?
• מה כיף וקל לי לעשות, וממלא אותי בתחושת סיפוק?
• "אילו לחישות, קולות או רעיונות עלו לי לאחרונה והשתקתי אותם?"
• מה באמת אני רוצה לתת לעולם?

3. מתאזרים בסבלנות

יכול להיות שהתשובות לא יגיעו מייד. תשארו פתוחים ותסמכו – הן יגיעו! זה כאילו שלחתם פקודה לווייז להתחבר ללווין, ולפעמים זה לוקח זמן. אבל התשובות יגיעו. והתשובות שיגיעו, הם בדיוק מה שהשוק צריך, ומה שייקח אתכם לדרך שתתן לכם בטחון והצלחה. כי בטחון בעולם החדש מגיע מחיבור פנימה.

גם אחרי שהתשובות מגיעות, לוקח זמן עד שמבינים איך אפשר לתרגם את זה לעשייה פרקטית ולהרוויח מזה כסף. רוב האנשים מוותרים בשלב הזה. הרבה פעמים בהתחלה לא ברור איך אפשר להתפרנס מהכייון החדש, ויש חוסר בטחון ביכולת שלנו להוציא את זה לפועל.

כאן חשוב לתת זמן לעוד תובנות להגיע, להזדמנויות להופיע, ובינתיים לתרגל את האמון והבטחון הפנימיים שלנו. אפשר להיעזר בליווי מקצועי. ואפשר פשוט להזכיר לעצמכם שזה תהליך, ושיש הבדל בין לא לדעת מה הכיוון, לבין לדעת ולקחת זמן לפענח את ה"איך" ולהתכונן לזה ברמה הפנימית.

עוד כמה חומרי עזר:

1. שאלון לחיבור לייעוד

קובץ של 21 שאלות שמחברות פנימה, ועוזרות לזהות את התשוקות, היכולות והתרומה הייחודית שלכם לעולם. להורדה במתנה מכאן.

2. סרט קצר: "מקצועות נעלמים"

פרק בתוכנית המערכת, שבו ד"ר אייל דורון נתן כלים לאיך להמציא את עצמנו מחדש. לצפייה מכאן.

3. ספר: לתת לעצמך לקרות

הספר עוזר להזיז מחסומים ש"משבשים את הקליטה" ומפריעים לנו לשמוע את הקול הפנימי. ויש פה ידע וכלים שעוזרים להתחבר פנימה, לזהות את הצעד הבא, ולעשות אותו. כאן יש פרטים ואפשרות לרכוש ספר דיגיטלי או מודפס.