מה עיכב אותך מלהשיג את המטרה שלך עד כה?

הגדרת מטרה, פעלת לקראתה, ועדיין לא הגעת אליה? כשאנחנו לא משיגים את המטרות שלנו, אנחנו לפעמים קופצים לכל מיני מסקנות כמו: "לא התאמצתי מספיק", "זה לא בשבילי", "אני עצלן", "יש בי משהו דפוק", "אין לי מזל". כל המסקנות האלו לא באמת עוזרות לנו להשיג את המטרות שלנו. והן בעיקר מרוקנות אותנו מאנרגיה שנועדה לשמש אותנו כדי אשכרה להגשים את מה שאנחנו רוצים.

אז אם יש בך תסכול מזה שעוד לא השגת את המטרה שלך, הנה כמה דברים אלטרנטיביים שכדאי לבדוק. דיסקליימר: הפוסט מיועד לאנשים שמוכנים להפסיק להלקות את עצמם.

1. רגע, כמה זמן עבר?

זרע יושב לבד בחושך עד שהוא הופך לשתיל מלבלב, שלא לדבר על עץ. במבוק משריש שורשים במשך שנים עד שהוא פורץ. וגם אצלנו זה ככה. יש תהליך שצריך לקרות מהרגע שבו אנחנו רוצים משהו ועד שהוא מתממש בחיים שלנו. והרבה פעמים מתוך ספקות, קוצר רוח, פחד וחברים אחרים –  אנחנו קוטעים את התהליך לפני שאנחנו רואים את הפירות של העבודה שלנו.

העלית פוסט על  סדנה ועדיין אין נרשמים? הצהרת לפני חודש שאת מאמנת והקליניקה עדיין ריקה? את מנחה מפגשים כבר 3 חודשים ועדיין יש מעט משתתפים? אולי כל מה שצריך זה רק להתמיד עוד קצת. או עוד הרבה 🙂 וכדי בכל זאת לדעת שההתמדה תשתלם, כדאי לעבור גם על הסעיפים הבאים.

2. רגע, למה בכלל הצבת את המטרה הזו?

לפעמים אנחנו מגדירים מטרה שנשמעת לנו כמו הדבר ה"נכון", כי ראינו שאחרים עשו את זה והצליח להם, או שנראה לנו שזו הדרך להשיג רצון עמוק יותר שלנו. "לעשות כנס ולמלא את האולם", "למצוא זוגיות", "שיהיו לי 20 לקוחות בשבוע". נשמע מהמם, אבל יכול להיות שזו לא המטרה שלך? שזה לא באמת מדליק אותך? שזה לא מה שבאמת היית רוצה?

יש חוק יקומי שכזה, שאם מטרה לא מחוברת לרצון העמוק שלנו, אין לנו אנרגיה לממש אותה. או שנצטרך להתאמץ מאוד-מאוד כדי שזה יקרה, ובסוף לא תהיה לזה המשכיות. אז כדאי לשאול: למה אני רוצה את זה בכלל? ואז לשאול לגבי התשובה שעלתה: מה הסיבה שאני בכלל רוצה את זה? ושוב, מה הסיבה שאני בכלל רוצה את זה?

כשאנחנו מזהים מה הסיבה העמוקה שקבענו מטרה מסוימת  – יכול להיות שנגלה שאנחנו בכלל לא באמת רוצים את זה; שזה לא באמת מדליק אותנו; שזה בכלל רצון של מישהו אחר. ואין לתאר כמה זה משחרר להפסיק לרדוף אחרי מטרות שהן לא באמת שלנו. יכול להיות גם שיקרה ההיפך – ניזכר במניע העמוק שלנו, זה יחבר אותנו לתשוקה שלנו וייתן לך אנרגיה ודרייב להמשיך. אז את השאלה הזו כדאי לשאול לפני שבכלל יוצאים לדרך, וגם כשיורדת לנו המוטיבציה.

3. רגע, חשבת על דרכים חלופיות?

לפעמים אנחנו בוחרים דרך פעולה מסוימת כדי להגיע ליעד, היא לא עובדת לנו, ואז אנחנו מתייאשים. אבל יש כל כך הרבה דרכים אפשרויות! אחד הדברים שקורים כשאנחנו מזהים מה הרצון העמוק שלנו, הוא שזה פותח את הראש ומאפשר לראות עוד דרכים כדי להגיע לאותו היעד.

למשל: אולי הרצון שלך הוא לטפל באנשים. אז החלטת לעשות תאור בפסיכולוגיה, אבל לא התקבלת. אפשר להרגיש כשלון. אפשר ללכת לעשות שוב פסיכומטרי, והפעם להתאמץ יותר. ואפשר רגע לעצור, להיזכר ברצון שנמצא מאחורי ההחלטה לעשות את התואר, ואז לבחון אילו עוד דרכים ייתנו לו מענה. אולי תעודת אימון או לימודי NLP ייקחו אותך לאותו המקום? אולי קורס אחר? אולי בכלל אין לך צורך בתעודה כי זה בא לך כבר באופן טבעי?

או למשל, נניח והחלטת לפרסם 3 פעמים בשבוע פוסט בפייסבוק כדי למלא את הקורס שלך. כי ככה המליצו לך, או שככה ראית שעושים. אבל אולי הדרך שלך למגנט היא דרך שיחות עם אנשים? ואז אולי נטוורקינג או פשוט ללכת לאיזה מפגש חברתי שבא לך עליו זה מה שיביא לך את התלמידים.

הרבה פעמים כשדלת לא נפתחת זה כי יש דלת אחרת שמובילה לנתיב קל ומהיר יותר לאותו היעד. אז אם דרך אחת לא עובדת, שווה לשאול את עצמנו "איך עוד אפשר?". אחת הדרכים לעשות את זה היא לשים לב למקומות בהם אנחנו בהמון מאמץ והדברים נתקעים. ואז לעצור, ולשאול את עצמנו אילו פעולות כן מלהיב אותנו לעשות. או: "איך זה היה נראה אם זה היה קל?".

4. רגע, בדקת את האקלים?

מנגו לא מבשיל בחורף. לפחות לא בטבע. חצבים לא פורחים באביב. וגם למטרות שלנו יש זמן בו הן יכולות להתממש. ההבשלה תלויה באקלים הפנימי שלנו וגם ב"אקלים" חיצוני. אם המטרה שלך קשורה בעוד אנשים – יש תהליכים שגם הם צריכים לעבור. לפעמים יש סיבות אנרגטיות כאלו ואחרות שמשפיעות על קצב הדברים. הדברים האלו הם בגדר מזג אוויר שלא בשליטתנו, אבל המודעות לכך שהם קיימים יכולה לעזור לנו להיות יותר סבלנים לתהליך ויותר נחמדים לעצמנו. גם ככה תחושת אשמה לא באמת מקדמת אותנו.

בזמן שיש גורמים שאין לנו שליטה עליהם, תמיד אפשר ורצוי לעבוד על האקלים הפנימי שלנו – הרצונות, אמונות ורגשות שלנו.
כדי להשיג מטרה מסוימת אנחנו צריכים להיות במקום של מוכנות לקבל אותם. אם אני רוצה בן זוג, אבל בו זמנית מפחדת שייעלם לי החופש – אז משהו בתוכי לא יאפשר לי להכנס לקשר מחייב. אם אני רוצה יותר לקוחות אבל מפחדת שלא אצליח לשים גבולות או שלא יהיה לי זמן לעצמי – אז משהו בתוכי יעצור את זה. אם אני רוצה להכניס עובדים לעסק אבל מפחדת לאבד שליטה או שדברים לא יעשו בצורה טובה מספיק – אז אתקשה לעשות את זה ואפילו למצוא אנשים מתאימים.

כמו שנאמר בראיון עם אבי רוט על גמילה מהתמכרויות: ה"הבעיה היא הפתרון". כלומר המצב הנוכחי משרת צרכים ורצונות שלנו, לפחות כאלו שהיו עד כה באופן לא מודע. כדי ליצור מציאות חדשה אנחנו צריכים לפתח אמונות ודפוסי חשיבה ופעולה שתואמים אותה. ואנחנו צריכים להיות במקום רגשי שפנוי להכיל את החדש הזה בחיים שלנו. התהליך הזה מצריך עבודה פנימית ולוקח זמן. אז כשמימוש המטרה מתעכב, כדאי לבדוק מה קורה בתוכנו ואיך עוד אפשר להתכונן לזה מבחינה פנימית וליצור תפיסות חדשות שתומכות בהשגת המטרה.

5. רגע, מתי נחת לאחרונה?

לפעמים אנחנו כל כך דוחפים ומתאמצים שאנחנו לא נותנים מקום לחיים לעשות את החלק שלהם. קצת כמו בחורה שמתקשרת לבחור שהיא חושקת בו כל 3 שעות – מתי יהיה לו רגע להתגעגע או לרצות להתקשר מיוזמתו? הרבה פעמים הדברים (והאנשים) שאנחנו רוצים מתחילים להגיע אלינו דווקא כשאנחנו מרפים. אז זה נכון שחשוב לפעול למען השגת המטרות שלנו, ויחד עם זאת חשוב גם להרפות ולתת לדברים לקרות ולהגיע אלינו.

כשאנחנו נחים מהעשייה קורה עוד משהו: נקודות מתחברות לנו במוח, צצים רעיונות מבריקים ויש עבודה פנימית שקורית ומכינה אותנו למימוש המטרה. שלא לדבר על זה שהמנוחה מאפשרת לחדש כוחות ולחזור לעשייה ממקום רענן ומדויק יותר. אז אם כבר עשית מלא פעולות והתאמצת מלא – אולי פשוט כדאי להניח לזה קצת. אני יודעת שזה מפחיד. כי נראה שאם לא נעשה אז לא יקרה. אבל שווה לנשום לפחד ולתת לזה הזדמנות. ואולי הפוסט הזה יעזור.

לסיום 

יש כל מיני סיבות שמה שרצית עוד לא קרה. אף אחת מהסיבות היא לא כי יש בך משהו דפוק, כי יש בך משהו לא בסדר או כי לא מגיע לך לקבל את זה. מקווה שהפוסט עזר לך לשחרר את ההלקאה העצמי – אם היתה כזו. ושמצאת כאן לפחות משהו אחד שיעזור לך להתקרב להגשמה ולהתייחס לתהליך בצורה עניינית.

אשמח לשמוע ממך לאיזה סעיף הכי התחברת. ואם חסר לך דוגמאות לאחד מהסעיפים או שיש לך שאלות – אפשר לכתוב בתגובות ואענה בשמחה.