"ייעוד", שליחות", "למצוא את הכיוון"… הרבה פעמים המושגים האלו נשמעים מאוד רחוקים, ואפילו מעלים תחושת כשלון. הרי הם נשמעים כמו משהו גדול, רחוק, ערטילאי. אולי אפילו לא מושג, ושלא ברור איך מוצאים.
אני מכירה את זה כי מגיל מאוד צעיר – ובמשך רוב חיי הבוגרים – שאלתי את עצמי מה "הייעוד" שלי. הרגשתי שכל מה שאני עושה זה לא "זה", ושאני לא מצליחה לשים את האצבע על מה כן. בקיצור, החיפוש אחר "הייעוד" העלה בי המון תסכול, כאב וסבל.
בדיעבד אני מבינה שזה פשוט כי היה לי המון בלבול ותפיסות מוטעות לגבי מה זה ייעוד ואיך מוצאים אותו. אז הפוסט נועד לעשות סדר, לפרק את המושג "ייעוד", ולהסביר איך למצוא אותו.
אז הנה 12 "צעדים" שנדרשים מאיתנו כדי למצוא את הכיוון הנכון לנו ואת הייעוד:
1. להפסיק לחפש.
למעשה את הייעוד לא צריך למצוא. אנחנו חיים באופן טבעי כשאנחנו לא מפריעים לעצמנו. ממש כמו פרח שפורח במלוא הדרו וממלא את תפקידו בעולם – בלי לדעת שיש לו כזה.
אני מבינה שאנחנו לא צמח. יש לנו תודעה, ואנחנו רוצים משמעות. ותחושת המשמעות הזו אכן מגיעה כשאנחנו בנתיב היייעוד שלנו. אני רק אומרת שבמקום לחפש את הייעוד – עדיף לשאוף להסתנכרן איתו; להתחבר לנתיב המתאים לנו; לאפשר לעצמנו לפרוח. הצעדים הבאים יעזרו לך בסינכרון הזה.
2. להזיז את מה שמפריע למצוא אותו.
אמרתי שאנחנו מגשימים את הייעוד כשאנחנו מאפשרים לעצמנו לפרוח. אבל יש כל מיני מחסומים פנימיים שמפריעים לנו לזהות מה אנחנו באמת רוצים, מה נכון לנו, ואת הייעוד שנמצא לנו מתחת לאף. הנה כמה סוגי מחסומים פנימיים שמפריעים לנו בזה:
א. תפיסות קולקטיביות
למשל:
- "צריך למצוא את הייעוד"
- "יש רק ייעוד אחד, ואותו האחד לכל החיים"
- "שליחות זה משהו גדול ואלטרואיסטי"
- "ייעוד זה עיסוק"
- "ייעוד זה משהו גדול, לא מושג"
- "ייעוד זה משהו שכשמוצאים אותו מזנקים מהמיטה כל בוקר"
- "ייעוד זה משהו חיצוני שהכתיבו לנו, ונשאר לנו למצוא אותו"
- "או שחיים את הייעוד או שלא"
- "צריך לעבוד קשה/להתאמץ"
ב. תפיסות על עצמנו
למשל:
- "אני לא מספיק טובה"
- "אני לא מעניינת"
- "אני לא מחדשת"
- "אני לא מהאנשים האלו"
ג. תפיסות על מה אפשרי
למשל:
- "אין בזה כסף"
- "אין לי את מה שצריך"
- "זה לא יכול להצליח"
ד. פחדים
למשל:
– "זה ייכשל"
– "לא יאהבו אותי"
– "זה יפרק לי את המשפחה"
– "אצטרך לשנות את כל החיים"
– "אולי יהיה גרוע יותר מעכשיו"
ה. דפוסים
למשל:
– חוסר בטחון
– השוואתיות
– ריצוי
ככל שאנחנו לומדים להתגבר על המחסומים האלו ולא לתת להם לעצור אותנו – ככה אנחנו יותר מסתנכרנים, מגלים ומגשימים את הייעוד שלנו. בספר שכתבתי, הארתי על עוד מחסומים שמפריעים לנו, פירקתי אותם, ונתתי כלים כדי להתגבר עליהם. כאן יש פרטים: לתת לעצמך לקרות | איך להזיז את מה שמפריע לך ולחיות את הייעוד.
3. להבין מה רוצים למצוא.
הייעוד נמצא לנו מתחת לאף, כי זה מי שאנחנו, ואלו הכיוונים שאנחנו נמשכים אליהם באופן טבעי. באופן פרדוקסלי, לרוב אלו הכיוונים שאנחנו מנסים להלחם בעצמנו מללכת בהם.
הנה 2 דרכים להבין מה זה זה ייעוד ואיך לזהות את הכיוון הנכון לנו:
א. "להיות עצמנו ולשכלל את מי שאנחנו"
- להיות עצמנו: אומץ, ביטוי, יכולות, רצונות, דיעות, קלילות, שמחה, הנאה – תדר של ילד פנימי. כמו ילדים.
- לשכלל את מי שאנחנו: ללמוד מה שמעניין אותנו, לחזק חוזקות, לשפר אזורים חלשים – אך מתוך הישענות על החוזקות.
ב. לזהות* את 5 הת"פים**
- תשוקות – מה אוהבים/רוצים/נהנים/נמשכים/מתקשים להפסיק לעשות
- תחומי עניין – לאן הסקרנות הולכת, מיומנויות שרוצים לפתח, נושאים שנמשכים לקרוא/לצרוך תוכן עליהם.
- תעצומות – כשרונות/מתנות/יכולות ייחודיות, הדברים שכל הזמן מפרגנים לנו עלינם ונראים לנו מובנים מאליהם.
- תרומה** – איפה התרומה הייחודית/הכי גדולה שלנו, על מה מודים לנו הרבה, עבור מה אנחנו השראה לאחרים
- תפאורה – סביבה שאנחנו אוהבים לעבוד בה, אנשים שאנחנו הכי אוהבים לעבוד איתם ועבורם, סוגי האינטראקציות המתאימות לנו ועוד.
*כאן יש שאלון לזיהוי הייעוד שבעצם כולל שאלות לזיהוי כל המרכיבים האלו
**המונח "5 הת"פים" מגיע נוגה כהן מהמרכז לקידום תהליכי חיים.
***התרומה מגיעה תמיד כשאנחנו הולכים עם התשוקה שלנו, לא צריך לחפש אותה, היא נמצאת שם בממשק של כל שאר הסעיפים.
4. להתרכז בלהגביר שמחה, קלילות, רוגע.
- התדר של הנשמה הוא קלילות, שמחה, רוגע. מתוך המקום הזה אפשר להתחבר לעצמנו ולזהות מה נכון לנו. זו הפרשנות שלי ל"מצווה גדולה להיות בשמחה" :). אז כדי לדייק את הנתיב שלנו, כדאי להכניס הנאה דרך דברים קטנים בחיי היומיום. וכמובן לעשות את הדברים הגדולים שמהנים ומספקים אותנו. מה שנקרא "ללכת עם התשוקה".
5. ללכת עם הרצון שלך – גם כשלא ברור לאן זה מוביל.
התשוקה והקול הפנימי מראים לנו את הצעד הבא ויראו את זה שאחריו. לא צריך תוכנית ברורה או לדעת הכל מראש – הדרך מראה את עצמה. אז כדאי להתנסות גם אם לא ברור לאן זה מוביל או איך זה יכול להיות פרקטי וכלכלי. לפעמים דרך תחביב יגיעו אלינו דברים אחרים, או שתגיע התבהרות. לפעמים זה יתפתח לכיווניים שלא יכולנו לדמיין או לראות. אז Just do it.
דוגמאות:
* הראיון עם ימית לב-ארי: איך למצוא את התשוקה ולהתפתח מתוך עונג.
* הראיון עם אריק אבר: הויז'ן הוא תמיד הצעד הבא.
* הסיפור של אשה רונית על איך מצאה את התשוקה שלה (בפייסבוק).
6. להתפתח.
קודם כתבתי שהייעוד שלנו הוא "להיות עצמנו ולשכלל את מי שאנחנו". החלק השני של המשפט מדבר על התפתחות, והוא חשוב לא פחות מ"להיות עצמנו". השאלה היא: מה זה התפתחות?. ואיזו התפתחות נכונה לך? הנה בקצרה התשובות:
א. ללמוד ולשכלל מיומנויות
ללמוד תכנים שרלוונטים להתפתחות שלנו ומיומנויות שאנחנו נמשכים לפתח – לא סתם לללמוד כדי ללמוד.
ב. להרחיב את אזור הנוחות
"לצאת מאזור הנוחות" לא אומר לסבול או להיאבק בעצמנו. זה למתוח את הגבולות שלנו כמו מתיחה ביוגה – לא להגיע לאזור הכאב אלא לאזור טיפה לא נוח, שבהמשך הופך לנוח. יותר מזה: לצאת מאזור הנוחות זה מה שקורה באופן טבעי כשאנחנו חותרים להתפתחות.
ג. להתנסות ולחוות דברים חדשים
הסעיך הזה נכון במיוחד כשאין מושג מה הכיוון, כשנגמר פרק ורוצים לצאת לדרך חדשה אבל אין קצה חוט:
פשוט תתנסו. ושוב – גם בלי לדעת לאן זה מוביל. בא לך ללמוד אפייה? לכי תלמדי. יכול להיות שלא תהיי אופה, אבל לכי תדעי לאן זה יוביל. אנחנו בעולם כדי לחוות ולהתנסות. לא צריך לחוות הכל ולהתנסות בהכל – אבל כן כדאי להתנסות בדברים שאנחנו נמשכים אליהם ושיש לנו תשוקה פנימית אליהם. כל חוויה כזו מלמדת אותנו עוד על עצמנו ועוזרת לנו לדייק את הדרך.
ד. להגמיש את המחשבות שלנו
מתחבר לסעיף #1: להזיז מחסומים מחשבתיים – תפיסות שמלות אותנו על ייעוד והגשמה, תפיסות לגבי מה הדרך הנכונה לעשות דברים ומה צריך, תפיסות לגבי עצמנו וכו'.
ה. לחזק בטחון וקבלה עצמית
זה קורה בין היתר מהגמשת המחשבה, מהתנסויות שנכונות לנו ויוצרות נסיון חיובי ותחושת הצלחה.
ו. לתת לרגש לזרום
לתת תוקף וביטוי לרגשות שהדחקנו, וגם לרגשות שעולים בשוטף. המטרה היא לא עיסוק רגשי בלתי פוסק. אלא לתת להם לזרום כדי שלא ייצרו תקיעות, ינהלו אותנו בלי שנשים לב ויעצרו את ההתקדמות שלנו.
7. לתת מקום ליכולות שלך ולחזק אותן.
גם זה למעשה חופף לסעיף #5, כי מדובר על לתת מקום ליכולות שאנחנו רוצים ונהנים להשתמש בהן. אם למשל יש תשוקה להעצים אנשים – לראות איפה אפשר להתחיל לעשות את זה ביומיום כבר עכשיו. אם רוצים להתחיל להרצות – לראות איך אפשר כבר עכשיו – אפילו אם זה בסלון מול 2 חברות או בהתנדבות. החוזקות שלנו מתחזקות כשמשתמשים בהן. וזה גם מביא שמחה ובונה בטחון. הכל קשור להכל 🙂
8. לשים לב לסימנים בדרך.
"החיים הם ריקוד בין לגרום לדברים לקרות לבין לתת לדברים לקרות".
העשייה צריכה להיות ממקום קשוב – גם להכוונה הפנימית וגם לסימנים שמקבלים מהמציאות. אז כדאי לשים לב למסרים שחוזרים על עצמם + לתחושה וההבנות שזה מעלה בנו.
הנה דוגמאות לסימנים:
סימנים שמתקרר: שעמום, חוסר אנרגיה, לחץ, קושי, מאמץ, תחושה של ראש בקיר, דלתות נסגרות, דברים לא מתרוממים ולא מצליחים, מאבק, תקלות, פציעות.
סימנים שמתחמם: קלות, זרימה, תחושה של נתיב פתוח, דלתות פתוחות, הזדמנויות מגיעות, תחושה של רוח גבית, התמלאות, שמחה.
בהקשר הזה חשוב להבין שייעוד זה לא רק מה עושים אלא גם הרבה איך עושים. כלומר, לא בכל פעם שיש תאונה צריך לשנות את כל החיים. הסימנים עוזרים לנו לדייק לא רק את מה הכיוון הנכון, אלא גם את האופן שבו אנחנו הולכים בה.
9. לשים לב למידת האנרגיה שלך.
אפשר להכניס את זה עם הסעיף הקודם אבל חשוב לי להגיד את זה ככה כי זה נקודה מאוד חשובה. יש לנו אנרגיה מוגבלת. האנרגיה הזו מתוקצבת למה שבאנו לעשות בעולם – ולקצב, מינון ואופן המתאימים לנו. אם אנחנו מרגישים שאין לנו אנרגיה – זה כנראה לא ב"תקציב" שלנו. ואז זה יכול לבוא על חשבוננו, ולפגוע בנו בטווח הקצר או הארוך.
אז אם אנחנו מקבלים הצעה או יש לנו רעיון לעשות משהו, אבל יש תחושה פנימית של חוסר אנרגיה – זה כנראה סימן שזה לא נכון לנו. לפחות לא בפורמט הספציפי הזה. ואם יש אנרגיה – זה אור ירוק להמשיך. הרחבתי על זה בשיעור 3 של הקורס בטחון במציאות משתנה.
10. להכיר את עצמך.
חלק מרכזי מהייעוד שלנו הוא להיות מי שאנחנו. אבל אחנו מתוכנתים לשכוח מי אנחנו כמעט מהרגע שאנו נולדים, וגם יש הרבה חלקים בנו שפשוט לא נגישים לנו בתקופות מסוימות בחיים. אז לשאול את עצמנו שאלות, להתבונן על מה מניע אותנו, לגלות עוד חלקים בעצמנו. תכלס זה מה שאנחנו עושים פה בעולם כל החיים.
11. להסכים לחוסר הוודאות.
הופה, זה אחד הסעיפים המאתגרים וגם החשובים! כשאנחנו מחפשים את הצעד הבא שלנו או הכיוון – תמיד יש שלב של חוסר וודאות. שלא לדבר על חוסר הוודאות שהעולם נמצא בו כרגע. מתוך החרדה שחוסר הוודאות מעלה בנו והלחץ הכלכלי – אנחנו מנסים לזרז את התהליך. אנחנו עושים המון פעולות כדי לפוגג את חרדה, כולל להסתפק בכיוונים שפחות מתאימים לנו, העיקר שתהיה וודאות.
אבל דווקא מההתמסרות וההסכמה לחוסר הוודאות – מגיעה בהירות, והדבר הבא והמדויק מתגלה. בתוך חוסר הוודאות אנחנו יכולים לגלות את עצמנו. ואם קשה. בשיעור #2 בקורס בטחון במציאות משתנה נתתי כלים שעוזרים להירגע לתוך חוסר הוודאות.
12. לפעול עם מגמות העולם החדש.
אנחנו בתקופה של שינוי מאוד גדול ומעבר לעולם חדש. זה נראה מאוד כאוטי ולא ברור, אבל אם מסתכלים מפרספקטיבה גבוהה, אפשר לראות כיוון בו הדברים הולכים. כשאנחנו הולכים עם רוחות השינוי ולא נגדן – יותר קל לנו ואנחנו יכולים יותר להצליח. הרחבתי על כך בפוסטים וקורסים שונים שלי. למשל כאן: על הקורונה וסימנים מהיקום.
בינתיים, הנה כמה דגשים למגמות העולמות החדש שכדאי לאמץ:
- חיבור ודיוק פנימי
- התפתחות
- אומץ!!!
- חדשנות
- טכנולוגיה
אומץ עוזר לנו להקשיב לעצמנו, ולפעול מתוך החיבור הזה. אומץ זה מרכיב נדרש כדי להיות חדשניים. וזה התבלין שמאפשר לדייק את הנתיב שלנו, להגיד 'לא' למה שאין אנרגיה אליו, להתנסות כשלא ברור. אומץ זה מה שמאפשר לעשות למרות הפחד – שתמיד מגיע כשאנחנו מתפתחים.
בקורס מפתחות להצלחה בעולם החדש יש שיעור שלם על אומץ, עם טקטיקות שונות שיכולות לעזור להתגבר על הפחד.
לסיום:
בפוסט פרסתי בקצרה 12 "צעדים" למציאת הכיוון. או כמו שאני מכנה את זה: ל"סינכרון עם הייעוד". אלו כמובן לא צעדים שעושים ביום אחד, וגם סדר הפעולות לא כל כך משנה. חיבור לייעוד ודיוק הנתיב שלנו זה תהליך מתמיד. עצם התרגול של הצעדים האלו זה כבר ללכת בנתיב הייעוד. ומעצם ההליכה בדרך הזו – המציאות מתגמלת די מהר. נסו ותהנו 🙂
להעמקה נוספת:
הפוסט הוא חלק מסיכום של שיעור #4 בקורס בטחון במציאות משתנה. בקורס יש שיעור שלם על מגמות העולם החדש ואיך להתאים אליהן את עצמנו ואת העסקים שלנו. יש גם שיעור על איך להירגע לחוסר הוודאות, והרחבה על כל סעיף בפוסט. כאן הפרטים.
פוסטים קשורים שאולי יעניינו אותך
החסמים שמפריעים לנו למצוא את הכיוון ולהגשים חלומות
זמן קריאה: 2 דקות אני מלווה בשנים האחרונות אנשים שמחפשים את הייעוד שלהם וגם אנשים שיודעים מה השליחות שלהם ורוצים לצאת איתה לאור. ויותר ויותר אני רואה איך החסמים
לחשב מסלול מחדש – איך והבעייתיות במונח
זמן קריאה: 4 דקות מכירים את התחושה שהגיע הזמן לחשב מסלול מחדש? השלב הזה שמרגישים כאילו אנחנו נוסעים במסלול שמוביל למקום הלא נכון לנו, אולי אפילו בדרך ללא מוצא.
איך רעות המציאה את המקצוע שהיא הכי היתה צריכה
זמן קריאה: 8 דקות . אנחנו חיים בתקופה בה הרבה מהמקצועות הקיימים הולכים להיעלם, ויצוצו חדשים במקומם; כבר היום אנשים רבים לא מוצאים עיסוק שמתאים להם, ולפעמים צריך ליצור
6 תגובות
נושא מרתק וכתוב היטב.חומר למחשבה לכל גיל.
תודה אביגיל! כיף לקרוא שהתחברת.
מעורר השראה תודה רבה
אני בדרכי ארצה לאחר 14 שנים בבריטניה עשיתי דברים נפלאים ועכשיו לפני החזרה אני מנסה לדייק את עצמי ולמצוא את הכיוון הכי מועדף עבורי מבחינת תעסוקה, אני מודה לך על הפוסט , מקווה שאצליח לברר עם עצמי בקרוב לאיזה כיוון ללכת,
כיף לשמוע שהתחברת 🙂 מקווה שיעזור. ובדיוק פרסמתי פוסט על מה לעשות כ"שהישן לא מתאים והחדש לא ברור" – אולי תתחברי גם.
אני אוהבת את הפוסטים שלך. הם כתובים בצורה ברורה, מובנת וזורמת ותמיד מעוררים מחשבה ורגשות. תודה על הפוסטים ועל מי ומה שאת ?
תודה, משמח לקרוא 🙂