יש לך לפעמים תחושה שיש בך המון פוטנציאל, אבל רק חלק קטן ממנו מתממש? והאם לעיתים קרובות ברור לך מה צריך לעשות, אבל קשה לך ליישם את זה?
אני מאמינה שלכל אחד יש את כל מה שצריך כדי להצליח ולשגשג; ושאם אנחנו לא מצליחים לחוות מימוש ותחושת הצלחה, זה כי אנחנו מנסים לפעול בדרכים שלא מתאימות שלנו. אני מאמינה שבמקום להלחם בעצמנו, אנחנו צריכים למצוא את הדרך הייחודית והמתאימה לנו. ואני רואה שאמון, אהבה עצמית ומימוש מגיעים ככל שאנחנו מבינים את עצמנו, ופועלים בדרכים שהולכות עם מי שאנחנו ולא נגד עצמנו.
שנים שאני חוקרת מערכות הפעלה שונות ועוזרת לעצמי ולאחרים למצוא את הדרכים הייחודיות ולהגשים. ולפני כמה חודשים גיליתי דברים חדשים על הפרעות קשב שעשו לי קפיצה בהבנה של איך המערכת שלי עובדת, ובעיקר – יותר קבלה עצמית ובהירות על אלו דרכי ניהול זמן שאני משתשת בהן עובדות לי וצריכה לחזק – ומה כדאי לשחרר.
ככל שהמשכתי לצלול לגילויים, חשבתי על עוד ועוד חברות ולקוחות שלי שאולי בכלל לא חושבים שיש להם הפרעות קשב – אבל סובלים מהן. זה היה נראה לי מהגילויים האלו שמחלקים את החיים ל-לפני ואחרי, והרגשתי שאני רוצה לחלוק את הבשורה עם העולם.
אז בין אם יש לך הפרעות קשב וריכוז או לא – אם יש לך או לאנשים קרובים אליך קושי במימוש, ממליצה להמשיך לקרוא, ומקווה שגם לך זה יהיה משמעותי.
איך זה התחיל
לפני כמה חודשים, נפלתי לתסכול עז מזה שאני לא מצליחה לממש את הפוטנציאל שלי כמו שאני רוצה. אני יודעת שיש לי המון כשרונות וידע משנה חיים (לק לי שנים להבין את זה), ואני יודעת שכבר היום אני עוזרת להרבה אנשים. אבל אני גם יודעת שבאתי להשפיע יותר בגדול ולהקים דברים שכרגע לא ממש קורים.
אני גם יודעת במה אני צריכה להתמקד כדי שזה יקרה, ואיזו עזרה אני צריכה כדי להצליח. ובכל זאת שוב ושוב אני מוצאת את עצמי מותשית אחרי תקופות של פרודוקטיביות, בלי כוח להמשיך. הרגשתי שיש בתוכי מנגנונים שמפריעים לי להגשים את עצמי, וזה ייאש אותי.
סיפרתי על זה לחברה, יפעת ברכה, והיא אמרה לי: "מיכל יכול להיות שיש לך הפרעות קשב?" אמרתי לה שלא אובחנתי אבל ברור שיש לי, ודי מיסמסתי את זה.
למה התייחסתי להפרעת הקשב שלי בביטול?
לא הרגשתי צורך לשים על עצמי הגדרות, ועד היום אין לי כוונה לקחת ריטלין. ובעיקר: לא ידעתי שהפרעת קשב משפיעה על כל תחום בחיים והרבה תפקודים יומיומיים – לא רק על קשב וריכוז.
אני מאמינה בלקחת אחריות, ללמוד לנהל את האנרגיה שלנו, וכאמור – למצוא את הדרך המתאימה לנו, בלי קשר לאבחנה שלנו. אז ניסיתי למצוא את הדרכים שלי להתמודד עם קשיי הקשב והריכוז שלי.
אני מתאמנת על להקשיב לאנשים טוב יותר ולא להתפרץ, ומתנצלת אם התפרציתי שוב בלי לשים לב (זה שפעם הבנתי שזה קשור להפרעות קשב עזר לי פחות לכעוס על עצמי, אבל זה לא תירוץ).
בהקשר של הריכוז – ידוע שבהפרעות קשב אפשר להתרכז שעות במה שמעניין (ואפילו להיות בהיפר-ריכוז). והחיים שלי די בנויים על מיקוד בדברים שמעניינים אותי. לא הרגשתי שהקושי בריכוז יוצר קושי גדול אצלי.
אז למה התחלתי ללמוד על הפרעות קשב באובססיביות
באותם ימים התחדדו לי 2 דברים:
- הדבר המרכזי שאני צריכה להתאמן עליו בנקודה זו בחיי הוא ניהול האנרגיה שלי.
- למרות שיש לי המון ידע על ניהול אנרגיה ופרודקטיביות – משהו בדרך שבה אני מנסה לנהל את המשימות שלי לאורך השנים לא באמת עובד לי, ואפילו מתיש אותי.
כמה ימים אחרי השיחה עם יפעת, חיפשתי לעצמי השראה לניהול אנרגיה בפודקאסטים. מפה לשם, הגעתי לפרק על ניהול זמן לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז.
נאמר שם משפט שהוריד לי מבול של אסימונים. פתאום הבנתי איך כל מיני טקטיקות של פרודוקטיביות שניסיתי לאמץ – פשוט לא מתאימות לי. ובאותה נשימה – התבהר לי אלו אסטרטגיות פעולה כן יתאימו לי.
התחלתי להקשיב לפודקאסטים על הפרעות קשב וריכוז בכל רגע פנוי, והרגשתי שאני רוצה לבכות מאושר מהדברים ששמעתי; דברים שגרמו לי להבין את הסיבה לקשיים הכי עקשניים שלי, ומוססו בושה שהיתה בי במשך שנים.
מה למשל גיליתי?
קודם כל אדגיש שהפרעת קשב וריכוז היא לא קשיי קשב שמגיעים מזה שאנחנו בעולם של מסכים והצפה מידע. אלא מדובר במוח שעובד אחרת – עם שוני במבנה, בתפקוד, ובנוירוטרנסימטורים – כולל למשל רמות נמוכות של דופמין בילט-אין, שמשפיע בין היתר על מוטיבציה ותחושת סיפוק.
הנה כל מיני מאפיינים של הפרעות קשב שהם לא קשיי ריכוז והקשבה:
קושי להתחיל משימות – זה יכול להיתפס כדחיינות או עצלנות, אבל אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז – התנעת משימה מצריכה המון אנרגיה, יותר מאצל אנשים עם מה שנקרא מוח נוירו-טיפיקלי (רגיל מבחינה נוירולוגית).
קושי לעבור בין משימות – סיום משימות, יציאה מה"זון", ומעבר בין סוגי משימות שונים מצריך מאנשים עם הפרעות קשב יותר אנרגיה מאשר אצל אנשים עם מוח "רגיל".
קושי לתעדף – המשימות כמו יושבות על ציר זמן רוחבי ולא לינארי, והכל מרגיש חשוב ודחוף באותה מידה – מה שמקשה להבחין בין עיקר לתפל.
קושי להתמיד, לסיים משימות וליצור הרגלים – אני חושבת שהכל קשור מבחינה נוירולוגית לרמות הנמוכות של הדופמין, שמקשות על לעשות דברים משעממים או בלי לקבל תחושת סיפוק מיידי.
"עיוורון לזמן" – חוסר תשומת לב לזמן + קושי להעריך כמה זמן משימות לוקחות ולתכנן, מה שגורם לאיחורים ולחוסר עמידה בזמנים.
קושי בויסות ותחושת הצפה – כמות רבה ומציפה של רעיונות, קושי לווסת ולהכיל רגשות, הרבה פעמים גם רגישות חושית.
קושי ביישום – יש קושי להוריד לקרקע וליישם את מה שיודעים שצריכים או רוצים.
למה אנשים עם הפרעות קשב וריכוז הרבה פעמים מרגישים כמו פוטנציאל מבוזבז?
אפשר להבין שעם הכל המאפיינים שהזכרתי – יש קושי במימוש. בעגה המקצועית, המאפיינים האלו קשורים למה שנקרא תפקודים ניהוליים-ביצועיים (exective functions) – מכלול של איכויות שמשפיעות על היכולת לעבור מרעיון לביצוע ונפגעות בהפרעות קשב.
אחד המשפטים ששמעתי בפודקאסטים וממש תפס אותי אמר בתרגום חופשי: "הפרעת קשב היא הפרעה בלעשות את מה שאת יודעת שאת צריכה לעשות". (נאמר על ידי ד"ר ראסל בארקלי, שהוא חוקר יודע ומוביל בתחום.)
או כמו שנאמר במשפט המקורי:
במילים אחרות, חלק אינהרנטי מההגדרה של הפרעות קשב זה קושי במימוש. כמעט בכיתי מהקלה כששמעתי את זה!
אחד התסכולים הכי גדולים שלי לאורך כל חיי הבוגרים היה שאני לא מצליחה ליישם את מה שאני מבינה. הייתי רואה ביומנים שלי תובנות מדהימות שהגעתי אליהן כבר בגיל 20, ולצד ההתפעמות היתה עולה בי תחושת זלזול: "מה שווה כל התובנות המדהימות שלי אם יום אחרי אני אפילו לא זוכרת אותן, ובטח שלא מצליחה להפנים אותן?".
בשנים האחרונות למדתי לקבל את עצמי ולהבין את המתנה שיש בתובנות שלי; הבנתי שאני פה לחלוק אותן, ושהן משנות חיים לאחרים. אבל עדיין היתה בי תחושת פספוס גדולה על זה שיש לי את כל הידע והכלים ואני לא מגיעה לרבע ממה שאני יכולה.
איך הפרעות קשב פוגעות בביטחון העצמי?
כילדים וגם כמבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז – אנחנו בעצמנו לא מבינים למה קשה לנו לעשות דברים "פשוטים" כמו להתמיד, לזכור דברים, לא להתפרץ, ואנחנו לא יכולים להסביר לסביבה.
כשהסביבה כועסת עליך כל הזמן, לא מבינה אותך ורק אומרת לך להתאמץ יותר – זה עוד יותר מוסיף לתחושה שמשהו בך דפוק.
אז הרבה פעמים הפרעות קשב וריכוז מובילות לבושה, ביקורת והלקאה עצמית, דימוי עצמי נמוך ותחושת בדידות.
הבושה שנעלמה לי כשהתחלתי להבין הפרעות קשב לעומק
שנים התביישתי בזה שאני מתקשה להתמקד בעיקר, ובזה שאני מרגישה שאני צריכה מנהל שיתעדף לי מבין כל הרעיונות והמשימות בעסק.
השקעתי כמות זמן מביכה כדי להבין מה המיקוד שלי צריך להיות, ועד עכשיו משקיעה המון כדי לשמור עליו מכל משמר ולתעדף כל הזמן מחדש. וכששאלו אותי "מה בעצם את עושה כל היום?" התכווצתי, ובעצמי לא הבנתי לאן הולך הזמן שלי.
נורא רציתי לשתף אנשים קרובים אלי בחזון שלי, אבל הבנתי שאף אחד לא יכול להכיל רבע מכמות המידע שאני מנסה להעביר, והייתי צריכה להתמודד לבד עם ההצפה. אגב, קל לי לעזור לאחרים לעשות סדר, וכל בלבול שהוא לא שלי נראה לי בקטנה ופתיר בקלות.
ובואו נדבר על אמון
איך אפשר לסמוך על מישהו שלא עומד במילה שלו, ששוכח דברים כל הזמן ושכל הזמן מבקר אותנו או מרביץ לנו?
אז כשיש בתוכנו קול שכל הזמן נותן לנו מכות בראש, לא מבין אותנו, ומנסה לדחוף אותנו לדברים שאנחנו לא באמת בנויים לעמוד בהם – אפשר לדמיין מה זה עושה לאמון שלנו בעצמנו.
זה גם פוגע באמון באחרים, כי הם לא מבינים אותנו [הרי גם אנחנו לא מבינים ולא מצליחים להסביר]. והגיוני שזה פוגע באמון של אנשים בנו.
מה השתנה אצלי בזכות התגליות?
בזכות ההבנות החדשות שלי, קל לי להסביר לאחרים מה אני צריכה ולמה הצעות מסימות שלהם לא מתאימות לי. אני הרבה יותר באהבה וקבלה עצמית – גם אם לא מבינים אותי. אני גם יותר נחושה למצוא לעצמי את העזרה שאני צריכה ותאפשר לי להתמקד בחוזקות שלי. יש לי גם פחות נפילות אנרגטיות ויותר בהירות על לאן הזמן שלי הולך, ויותר ברור לי איך להתנהל בצורה שהיא יעלה אנרגטית עבורי.
האמון והמיקוד שלי גדלו משמעותית בחצי השנה האחרונה בזכות כלי שפיצחתי ואני מלמדת בTRUST – אסטרטגיה מהנשמה . אבל אני כבר לא מתביישת שלקח לי הרבה זמן להגיע למיקוד, ואכשאני עדיין צריכה להקדיש שעות כדי לעשות לעצמי סדר בהצפה ובכל הרעיונות החדשים שלי – אני בשלום עם זה.
אז איך אפשר לממש את הפוטנציאל כשיש הפרעת קשב?
אני מאמינה שכל אדם נולד עם תפקיד ייחודי, ועם היכולות והאנרגיות הנדרשות כדי לממש אותו. כדי לממש את מה שבאנו לעשות – עלינו לחתור למטרות שבאמת מתאימות לנו. ואז למצוא את הדרך הייחודית והמתאימה לנו לנהל את הזמן והאנרגיה שלנו.
הנה 3 דברים שיכולים לעזור:
1. להבין שזה לא באג, זה פיצ'ר
חלק מניהול אנרגיה אפקטיבי הוא לעבוד עם החוזקות שלנו במקום לנסות לשנות את עצמנו, להתאים את עצמנו ולהילחם באופן שבו אנחנו בנויים. בשביל זה אנחנו צריכים קודם להבין את עצמנו, ובמקרה הזה – להבין איך המוח ומערכת ההפעלה שלנו בנויים. אני מקווה שהכתבה עוזרת לך בזה.
זה המקום להגיד שלמרות שהגילויים על הפרעות קשב עזרו לי מאוד, אני עדיין לא אוהבת את המילה "הפרעה". כן, מוח של ADHD/ADD מפריע להתרכז בדברים משעממים, הוא מפריע ליצור הרגלים, והוא מקשה על כל מיני תחומים.
אבל אולי… לא בהכרח צריך להתעסק בדברים משעממים וליצור הרגלים ולהתמיד? אולי יש דרכים אחרות להצליח? אני מאמינה שכן.
כאמור, מבחינה מדעית – מדובר במוח שבנוי אחרת. כלומר מדובר בשונות. הגיע הזמן שנפנים שכל אחד מאיתנו הוא שונה, ולא נגדיר כ"הפרעה" את מה שלא הולך בנורמה. אגב, הנורמה הופכת להיות שלרוב הילדים יש הפרעות קשב וריכוז. אני מבינה מזה שמה שצריך להשתנות זה התפיסות שלנו על מה הדרך להגיע להצלחה ומימוש.
למנף את החוזקות
הקוטב השני של הקשיים שהזכרתי למעלה, הוא איכויות שחיוניות להצלחה בעולם החדש, כמו:
יצירתיות, מקוריות, סקרנות, אמפתיה, אומץ, אמביציה, הומור, מנהיגות, התלהבות, חשיבה מהירה, ספונטניות, תושיה ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים, יכולות מולטי-טסקינג ויכולת למידה עצמאית.
אז כדי לממש את הפוטנציאל ולהצליח להגשים את מה שבאת לעשות בעולם – חשוב להתבסס על החוזקות שיש בך ולחגוג אותן, במקום לנסות להכניס את עצמך למסגרת שמשעממת אותך.
זה נכון בין אם יש לך הפרעות קשב וריכוז או לא. פשוט אם ניחנת בחוזקה של התמדה אז לא צריך להגיד לך את זה🤷🏽♀️. זו חוזקה מוערכת חברתית.
לעבוד עם האנרגיה שלך ולא נגדה
חשוב לשים לב לאן האנרגיה שלך הולכת באופן טבעי, מה מוריד ומה מעלה אותה, ואיך למנף אותה כדי להביא את המתנות הייחודיות שלך לעולם.
הנה דוגמאות ממפורסמים עם ADHD שמינפו את האנרגיות שלהם והפכו למובילים בתחומם:
סיימון ביילס – תראו איזה יופי היא ממנפת את האנרגיות הקופצניות שלה לסלטות באוויר, ועל הדרך גם מהווה השראה להקשבה עצמית.
ג'ים קארי – המציא את הסגנון הייחודי והדינמי שלו כקומיקאי בזכות הפרעת הקשב.
לא כולנו נועדנו להיות ספורטאים, שחקנים או מפורסמים. גם לא כולנו רוצים בזה. אבל כשעובדים נכון עם כלי המשחק שלנו, כולנו יכולים לשחק את החיים הרבה יותר בקלילות ולממש את הייעוד שלנו. לא משנה איך המוח שלך מוגדר.
מה הלאה?
בפוסט הבא אציע דרכים וכלים לניהול זמן ואנרגיה שעוזרים לי, ויכולים לעבוד גם לך.
מוזמנים להירשם למטה בטופס כדי לקבל עדכון כשהפוסט עולה.
בינתיים הנה כמה מקורות מידע מועילים:
פודקאסטים בעברית:
ניהול אנרגיה והפרעת קשב וריכוז עם אדוה צור
בפודקאסט "בול בזמן" של יערה אופיר.
ספורט והפרעות קשב עם דודי צור
על למה ספורט הכי עוזר להפרעות קשב אחרי ריטלין.
פודקאסטים באנגלית:
מצאתי הרבה מידע בפודקאסטים באנגלית שלא שמעתי עליו בפודקאסטים ישראלים. הפודקאסט האהוב עלי הוא I Have ADHD Podcast, שיש בו מאות פרקים. הנה שניים שזכורים לי במיוחד:
What I Wish My Doctor Had Told Me About ADHD
על קשים פחות מדוברים של אנשים עם הפרעות קשב.
Virtual Assistants for ADHD Enterpreneurs
על קבלת עזרה, האצלת תפקידים ולמה זה כל כך קשה כשיש לך הפרעת קשב.
ממליצה גם למי שעוזר לאנשים עם הפרעות קשב.
רוצה עזרה יותר מותאמת אישית?
אם את רוצה עזרה במציאת הדרך הייחודית שלך להצלחה, חיזוק האמון והקבלה העצמית, ושינוי תפיסתי ומעשי – תוכנית ההדרכה והליווי שלי תוכל מאוד להתאים לך.
כל הפרטים בלינק:
TRUST – תוכנית ליווי והדרכה שתעזור לך ליצור חיים ועסק שמתאימים לך באמת, ולממש את השליחות והפוטנציאל שלך.
4 תגובות
אהבתי! אותך לפודקאסט יאללה הגיע הזמן 🙂
יאללה, אני אשמח 🙂
נהניתי מאוד לקרוא ומעבירה הלאה לכאלו שיוכלו להיעזר בזה.
הי מיכל 🙂 כיף לשמוע ממך ותודה!