לוגו: האב לבגשמה

איך לבחור מה לעשות כשהכל אפשרי?

זמן קריאה: 3 דקות

מכירים את זה שמרוב שהכל נראה אפשרי קשה קשה לבחור? שמרוב שיש מלא פוטנציאל, כשרונות ויכולות – לא מצליחים לבחור מה לעשות? זה לא משנה אם אנחנו מנסים לבחור מה לעשות בחיים, בשלב הבא, או בשעה הקרובה – יש שאלה פשוטה, שיכולה לעזור לכם ליצור בהירות ומיקוד. ואותה אני רוצה להזכיר לכם בפוסט הזה.

נתחיל עם סיפור קצר:

בגיל 19 היה לי את החבר הראשון המשמעותי שלי. באחד הדייטים הראשונים שלנו, הוא סיפר לי שהוא קיבל קרוב ל-800 בפסיכומטרי. הסתכלתי עליו בהתפעלות ואמרתי לו, "אתה יכול ללמוד מה שאתה רוצה!".

ואז הוא ענה לי, קצת בבלבול:
"המממ. זה מה שאני עושה".

תכלס.

הוא יכול היה ללכת ללמוד רפואה, מחשבים, עריכת דין, פסיכולוגיה או חקר המוח. אבל הוא רצה ללמוד פילוסופיה, וזה מה שהוא עשה.

מניפה של כל הצבעים. קשה לבחור.

הרבה פעמים אנחנו נכנסים לבלבול מרוב שיש לנו פוטנציאל, כשרונות או שאנשים מבחוץ זורקים לנו רעיוות לדברים שאנחנו יכולים לעשות. אבל הבלבול לא מגיע מריבוי האפשרויות, הוא מגיע כי אנחנו לא שואלים את השאלה הנכונה; את השאלה הראשונה שצריכה להישאל.

שאלות מבלבלות

כשאנחנו חושבים על מציאת כיוון, בחירת עיסוק או אפילו הצעת שירות חדש בעסק, אנחנו נוטים לשאול "מה אני יכול.ה לעשות?" או "במה אני טוב.ה?". השאלות האלו נשמעות כמו שאלות טובות (והן באמת חשובות בשלב אחר). אבל כשאלה ראשונה, הן בעייתיות. מ-2 סיבות:

1. יש יותר מדי תשובות

יש היום הרבה אנשים שהם "גם וגם" / מולטי-פוטנציונאליים – אנשים מרובי כשרונות, מאוד אינטיליגנטים, יכולים לעשות מיליון דברים. ואז מרוב יכולות ואפשרויות, השאלה מעלה הצפה, פיזור, קושי לבחור ובסופו של דבר תקיעות.

אגב, אם אתם אנשי "גם וגם", ועוד לא צפיתם בהרצאת הטד של אמילי וופניק, כדאי ממש. בטח יפיל לכם אסימונים ויעזור לכם לקבל את עצמכם:


2. התשובה לא ברורה

סיבה נוספת ששאלות כמו "במה אני טובה?" הן בעייתיות, היא שהרבה פעמים אנחנו לא באמת מזהים את היכולות שלנו. הן נראות לנו מובנות מאליהן, או שאנחנו בכלל לא שמים לב אליהן ולא מגדירים אותן ככשרון או מתנה. ואז השאלה הזו מציפה רגשי נחיתות.

אז במקום לשאול "מה אני יכול.ה?" או "במה אני טוב.ה?", כדאי לשאול שאלה אחרת, שעוזרת לדייק ולמקד. זוהי שאלה שאלה פשוטה, שפשוט לא מלמדים אותנו לשאול:

מה אני רוצה על גבי גרדיינט צבעוני
מוזמנים להדפיס ולתלות במקום בולט


"מה אני רוצה?" זו שאלה כל כך מתבקשת. 
כי אוקי, יש לך מלא פוטנציאליים. את יכולה לעשות מיליון דברים. אבל מה באמת את.ה רוצה? לא מכל תחביב צריך לעשות עסק, לא כל כשרון צריך להפוך לשירות או מקצוע, ולא בכל דבר שאנחנו יכולים לעשות אנחנו רוצים להשקיע.

היופי הוא שאפשר לראות הלימה מאוד יפה בין הרצונות לבין היכולות שלנו. במילים אחרות: יש לנו את הכשרונות, חוזקות, מיומנויות אישיות, ניסיון חיים, משאבים ו/או קשרים כדי לממש את הרצונות העמוקים שלנו.

הרצון כפנס לזיהוי ומיקוד

כאמור, לא תמיד אנחנו מזהים את היכולות שלנו. אחת הסיבות היא שהרבה פעמים מדובר בדברים שאנחנו עושים בכזו טבעיות, קלות וחוסר מאמץ, עד שאנחנו בטוחים שזה ככה אצל כולם ושלכולם זה קל. מה עוד שגדלנו על האמונה ש"צריך לעבוד קשה". אז איך נעריך את מה שבא לנו בקלות, או נכיר בו כפוטנציאל להיות עבודת חיינו? אנחנו גם נוטים לתפוס כשרונות כדברים מאוד מסוימים – כמו שירה או ציור. ואז אנחנו עלולים לפספס את אזורי הגאונות והכשרונות שלנו. לחגיגה מצטרפים חוסר הבטחון והביטול העצמי, שגורמים לנו לא להכיר בערך שלנו. 

כדי לזהות את היכולות שלנו נדרשת  היכרות עם עצמנו. ככל שאנחנו עושים עבודה פנימית, ככה אנחנו יותר מבינים מהן היכולות שלנו (אגב הספר שלי מאוד יכול לעזור בזה). גם אינטראקציות עם אנשים לפעמים מבהירות לנו שמה שתפסנו כמובן מאליו בכלל לא ככה אצל כולם. הרצון שלנו מהווה "קיצור דרך", לוקח אותנו ישר ליעד, ומראה לנו איפה היכולות הגבוהות שלנו נמצאות. לא תמיד נזהה מייד אילו יכולות ומשאבים יש לנו כדי להגשים את הרצון, אבל הן שם. והרצון זה המקום שכדאי להתחיל לחפש בו במידה ואתם לא יודעים במה אתם טובים.

אז הרצון מהווה פנס שמכוון אותנו איפה להתסכל כדי לזהות את היכולות שלנו. והוא עוזר גם אם אנחנו כבר מכירים ביכולות שלנו, ומתקשים לבחור מביניהן.  השאלה "מה אני רוצה?" עוזרת לסנן ולמקד מבין כל האפשרויות. ואז להשאר באזור שמחבר בין מה שאנחנו רוצים, יכולים ואוהבים – ששם נמצא הייעוד שלנו.

ומה אם יש הרבה דברים שאנחנו רוצים לעשות?

הממ… זה כבר לפוסט אחר 🙂 אם זה מעסיק אתכם, כתבו לי בתגובות ואעלה בקרוב פוסט נפרד על זה. כדאי להירשם בטופס למטה לקבל עדכון כשיוצא הפוסט 🙂

ואם אתם מתקשים לזהות מה אתם באמת רוצים ואיך זה מתחבר ליכולות שלכם, יש כאן שאלון מתנה שיכול לעזור.

ועוד כמה פוסטים שיכולים לעזור:

אנשים מחזיקים ידיים
חיבור פנימי

במה אתם אוהבים לעזור?

זמן קריאה: 2 דקות מגיל צעיר מאוד (כיתה ה') התחלתי להתנדב. בהתחלה עם אנשים עם פיגור, ובהמשך עם אוכלוסיות אחרות ומגוונות. לאחר מכן גם עבדתי עם אוכלוסיות אלו, ובהמשך

שווה לקרוא >

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה אוויר להגשמה?

מכאן מצטרפים לניוזלטר ומקבלים עדכונים על תכנים חדשים ואירועים.

מכאן משתפים כדי שיגיע למי שצריך לקרוא את זה: