אני כל הזמן אומרת שלא צריך למצוא את הייעוד, אלא לזהות ולהזיז את מה שמפריע לנו לחיות אותו. אבל מה בעצם הכוונה? איך אפשר לחיות את הייעוד אם לא יודעים מהו? ואיך אפשר לדעת מהו אם לא מחפשים אותו?
בואו נתחיל מ-2 הנחות יסוד לגבי ייעוד:
1. הייעוד זה להיות עצמנו ולשכלל את מי שאנחנו
2. הייעוד זה לא עיסוק אלא סט של כוונות, שאנחנו יכולים להביא לידי ביטוי בדרכים שונות.
לחיות את הייעוד שלנו זה לא שחור או לבן. כולנו "עצמנו" ברמה זו או אחרת, בחלק זה או אחר של הזמן. כולנו מממשים את הכוונות הנשמתיות שלנו בדרך ומינון זה או אחר. כולנו מממשים חלקים של עצמנו באחוז מסוים.
אפשר לחשוב על עצמנו כעל יהלומים, שמכוסים שכבות של אבק. ככל שאנחנו מסירים מעצמנו את שכבות האבק, ככה אנחנו יותר נוצצים וזוהרים. אבל זה לא שכשאנחנו עם השכבות אנחנו לא עצמנו ולא חיים את הייעוד שלנו. מתחת להתנהגות החיצונית שלנו ומתחת לרעשים שיש לנו בראש, היהלום כל הזמן שם. מהן אותן שכבות של אבק? פחדים, התניות חברתיות, אמונות על עצמנו ועל איך דברים אמורים להתנהל, דפוסים שמנהלים אותנו, רגשות שמטשטשים את הרצון האמיתי שלנו, שיכחה של מי שאנחנו באמת.
יש לכל אחד מאתנו קול פנימי עמוק ושקט, שמכוון אותנו לעבר הגשמת הייעוד שלנו כמו ווייז. כשאנחנו מקשיבים לקול הזה ופועלים על פי ההנחיות שלו, אנחנו בעצם חיים את הייעוד שלנו. ואז החיים שלנו הופכים ליותר זורמים, עם פחות תקלות ובאמפרים, והרבה יותר סיפוק ושמחה. מה שמפריע לנו להקשיב לקול הפנימי ולפעול על פי ההנחיות שלו, זה כל אותן שכבות ה"אבק" שתיארתי. הרבה פעמים אנשים שמגיעים אלי לייעוץ אומרים שהם לא יודעים מה הם באמת רוצים לעשות , מה התשוקה שלהם. כשאני מקשיבה להם ועוזרת להם לקלף שכבה, אנחנו רואים שהם יודעים יפה מאוד מה הם רוצים, הם פשוט לא יודעים איך הם יגשימו את זה. הפחד מזה שלא נדע איך להגשים את החלום שלנו, או מזה שהוא לא יכניס לנו כסף, מפריע לנו להקשיב לרצון הפנימי שלנו ולהכיר בו – ואז כמובן שאנחנו לא פועלים על פיו.
גם כשאנחנו יודעים מה הרצון העמוק שלנו, עדיין יש לנו הרבה מעצורים מלהגשים אותו; יש לנו כל מיני ספקות וחוסר בטחון: אנחנו חושבים שאנחנו עדיין לא טובים מספיק כדי להתחיל, אנחנו מפחדים שאין לנו מה לחדש או שאין לנו את מה שדרוש כדי להצליח, אנחנו מאמינים שאין לנו זכות ללמד או לדבר על משהו כשאנחנו עדיין לא 100% שם, אנחנו מפחדים שאם נעשה שינוי יתרחקו מאתנו או יכעסו עלינו – ועוד כל מיני פחדים שעולים בכל מיני תחפושות.
בנוסף, יש כל מיני דפוסים שמעכבים אותנו. למשל, אולי כדי לעשות את הצעד הבא לעבר הייעוד שלנו אנחנו צריכים ליצור קשר עם אדם שיכול לעזור לנו לקדם את הרעיון שלנו, אבל אנחנו קופאים בכל פעם שאנחנו צריכים לדבר עם אדם חדש. אולי אנחנו אמורים לשתף פעולה עם מישהו או ללמוד ממנו, אבל הוא מכעיס אותנו ואנחנו מעדיפים לנתק את הקשר מאשר ליישב את ההדורים. אולי אנחנו צריכים לעמוד על שלנו אבל אנחנו עושים הכול כדי להימנע מעימותים, ובכך מוותרים על הרצון שלנו שוב ושוב. ככל שאנחנו מנקים את הדפוסים האלו, מסכימים להתמודד עם הפחדים, לבטא את מי שאנחנו באמת ולהתפתח – אז אנחנו יותר מממשים את הייעוד שלנו.
אנחנו פה כדי להיזכר במי שאנחנו מתחת לשכבות ולבטא את זה החוצה. וזה לא 1 או 0, זה מסע.
~~~
רוצה רוח גבית למסע שלך + צידה שתעזור לך להתמודד עם הפחדים שבדרך?
יופי! זה מה שיש בספר:
לתת לעצמך לקרות: איך להזיז את מה שמפריע לך ולחיות את הייעוד.
ממליצה לקרוא 🙂