פרספקטיבה חדשה על תסמונת המתחזה: תם עידן האוטוריטות

כמה פעמים עצרת את עצמך מלעשות משהו שרצית בגלל קולות כמו:

"אני עוד לא שם"
"אני עוד לא מספיק טוב/ה"
"אני עוד לא יודעת מספיק"
"מי אני שאלמד את זה, כשאני בעצמי לא תמיד מצליח.ה ליישם את זה?"

מכירים את תסמונת המתחזה והחברות שלה שמקשות עלינו להביא את המתנה שלנו לעולם?

בספר לתת לעצמך לקרות הקדשתי פרק שלם לתסמונת המתחזה ולכל אחד מהמשפטים האלו, שמקשים עלינו להביא את המתנה שלנו לעולם. הפעם אני רוצה להביא פרספקטיבה יותר גבוהה לעניין.

מאיפה תסמונת המתחזה והחסמים האלו מגיעים?

החסמים האלה לא צצים סתם. הם נולדים מתוך אחת מהנחות היסוד של העולם הישן, שאומרת שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו למסגרת.

מכאן נגזרת התפיסה שאנחנו צריכים לחפש את התשובות בחוץ, וכל מיני תפיסות שקשורות לאוטוריטות. למדנו שאנחנו צריכים לחפש תשובות אצל מומחים, ושבשביל להצליח צריך להיות אוטוריטה – אחרת, למה שיקשיבו לנו?

מכאן נגזרת תפיסה שאנחנו צריכים לחפש את התשובות בחוץ, וכל מיני אחת מהנחות היסוד של העולם הישן, שאומרת שאנחנו צריכים להתאים את עצמנו למסגרת.. אנחנו לומדים שאנחנו צריכים לחפש תשובות אצל מומחים. ושבשביל להצליח צריך להיות אוטוריטה – אחרת למה שיקשיבו לך?

אז אנחנו לומדים שחייבים להיות מושלמים, ושאסור לטעות, ושאנחנו צריכים להפגין מומחיות, ושאנחנו צריכים להיראות ולהישמע ולתנהג בצורות מסוימות – שהם אלא תמיד בדיוק אנחנו. כל זה כדי שיתפס כמקצועיים, שיתייחסו אלינו ברצינות, שירצו לקנות מאיתנו ושיהיה לגיטימי שנעזור לאחרים.

תפיסת האוטוריטה שמה מאמץ על כולם

• כי אף אחד לא מושלם.

   

• כי לכולם תמיד יש עוד מה ללמוד.

   

• כי אנחנו לרוב מתמודדים בעצמנו עם אתגרים שהם חלק מהשליחות והמתנות שלנו לאחרים. (קראו את זה שוב ושננו 🙂 ).

   

• כי זה המון מאמץ כל הזמן להיות בחיפוש.

   

• כי זה מתכון לכשלון לחפש תשובות בחוץ .
  
  ויותר חמור מהמאמץ שזה יוצר:
  כשאנחנו נשענים על אוטוריטות ולא על עצמנו – אנחנו מאבדים מהכוח שלנו. 

תם עידן האוטריטות – מה עכשיו?

המטרה של העידן הישן היתה ללמד אותנו לחיות בתוך מסגרת. לכן היינו צריכים ללמוד להתאים את עצמנו לחברה, ובשביל זה היינו צריכים להסתכל כל הזמן החוצה.

אבל מטרת העידן הישן הושגה. הבנו את הקטע. מי יותר ומי פחות, אבל בגדול כולנו יודעים להתנהל בחברה וכולנו למדנו לטשטש חלקים בעצמנו כדי להתאים.

אחרי שלמדנו איך לחיות במסגרת, אנחנו צריכים ללמוד איך להיות במסגרת מתוך נאמנות לעצמנו. המטרה הקולקטיבית בעידן החדש היא שנלמד להיות מחוברים לייחודיות שלנו, ומתוך זה  ליצור מסגרות שמתאימות לנו ומאפשרות לנו לבוא לידי ביטוי אותנטי.

וזו למידה הפוכה בתכלית; זו למידה של חיבור פנימי ושל לפעול מבפנים החוצה. ובהתאם לכך תפיסת האוטוריטה צריכה להשתנות. 

ה"אוטוריטות" של העולם החדש

מנטור של העולם החדש הוא הוא כזה שעוזר לאנשים להתחבר לתשובות בתוכם ולסמוך על הדרך שלהם. מנטור של העולם החדש לא צריך להיות מושלם או יודע-כל או עם ידע ייחודי או נוסחה להצלחה שפיצח. ולכן מנטור של העולם החדש לא צריך להתחזות. הוא מוזמן (אך לא חייב) לחלוק את הדרך שהוא הולך בה ולשתף מהאתגרים והקשיים באותנטיות.

יש משהו מאוד משחרר בלהבין שלא צריך להתחזות לשום דבר או להתאמץ להחזיק פאסון כדי להצליח. וזה לא רק קליל יותר – אלא מאפשר.

זה מאפשר לנו לראות שכולם מתמודדים עם אתגרים, ושאין שלמות בעולם של התפתחות. וככל שאנחנו יותר אותנטיים – ככה אנחנו פוגשים את האנשים והלקוחות שמתאימים לתדר שלנו ושאנחנו מרגישים איתם בבית.

אז במקום להתאמץ to walk your talk, לכו בדרך שלכם, ותוך כדי שתפו את התובנות והכלים שאתם רוכשים. יש אנשים שצריכים לקבל בדיוק את מה שיש לכם כבר עכשיו. והם לא צריכים אתכם מושלמים, הם צריכים אתכם איתם.