למשל, אם את רוצה לפתוח קורס – אומרים לך שאת צריכה לעשות וובינר. ולפני כן לכתוב 6 פוסטים (או 10?). ויש דרך מאוד מסוימת לכתוב אותם.
אומרים לך שצריך לגעת בכאבים, להציע פתרון, לשכנע, לתת מחיר שאסור לפספס, להציע זמן מוגבל לרכישה, לתת ערך, לשמור על אנרגיה גבוהה, להפגין אוטוריטה לאורך כל הדרך. איף, התכווצתי רק מלכתוב את זה.
מאיפה הגיעה הנוסחה הזו?
אבל מה קורה כשזה לא עובד?
זה עלול לקחת אותנו להרגשה שמשהו בנו דפוק, להוביל לייאוש ולתחושה שאנחנו חסרי סיכוי. סיכוי טוב שזה יוריד לנו את הביטחון, ואולי אפילו יוביל למסקנה שאנחנו כשלון.
הנה דוגמא:
בראיון עם חני בן אהרון על העיצוב האנושי ואיך הוא עזר לה להתחבר לנוסחה שלה, היא אמרה:
"מאוד האמנתי שעד שלא תהיה לי אסטרטגיה ברורה אני לא אמצא את השביל והדרך. זה הביא לי חוויה של תסכול מאוד גדול. זה היה סבל. כי משהו בתוכי ידע שאני לא בנויה לתכנון. בטבע שלי אני כולי זרימה, אני אוהבת שדברים באים לי מתוך החיים ולא אהבתי לתכנן מראש. היתה לי ידיעה פנימית שאני לא בנויה לאסטרטגיות. ובכל זאת ניסיתי לתכנן. כל כך ניסיתי, וזה לא עבד לי.
האמנתי שעד שלא תהיה לי אסטרטגיה ולוח גאנט מאוד ברור לשנה קדימה – לא תהיה לי יכולת לשגשג בעסק. הייתי כותבת גאנטים שלמים ולא עומדת ברבע ממה שכתוב שם. לא הצלחתי לייצר עקביות בשום סיסטם. זה פשוט לא עבד. יש לי משמעת עצמית גבוהה ונאמנות למה שאני רוצה, ופה הרגשתי שפשוט לא עובד לי.
הרגשתי ייאוש; שאין לי סיכוי כי אין לי אסטרטגיה, וגם אין לי יכולת לייצר אסטרטגיה. הייתי במאבק פנימי, וכל הזמן האשמתי את עצמי שאני לא מתוכננת, לא מאורגנת, לא יודעת לתכנן קדימה ולכן אני תמיד לא מגיעה למה שאני רוצה".
המחיר המצטבר:
מילא אם פעם אחת אנחנו מנסים לאמץ נוסחה של אחרים, או שזה קורה רק בתחום מסוים. אבל כשאנחנו כל החיים רק מנסים לאמץ נוסחאות של אחרים…. אתם יכולים לדמיין מה קורה?
אנחנו מנסים להכניס את עצמנו לתבניות ולנוסחאות חיצוניות מהיום שבו אנחנו נולדים פחות או יותר. עוד מהימים המתוקים בטיפת חלב כשמדדו לבדוק אם אנחנו מתפקדים לפי הספר.
לדעתי החיפוש הזה בחוץ כל הזמן זו ה-סיבה לאחוזי החרדות והדכאון הגדולים. הכל מתחיל מזה שאנחנו מתנתקים מהייחודיות שלנו, חושבים שאיך שאנחנו זה לא בסדר, ושאנחנו צריכים להתיישר לפי אחרים כדי להצליח.
גם כשזה מצליח לנו זה יכול להוביל לחרדות.
כמו שחני אמרה בראיון, יכול להיות שהנוסחה תעבוד לך, ובכל זאת – עד כמה תרגישי שאת "את" בתוך זה? כמה נהיה מאושרים בתוך ההצלחה? עד כמה נוכל ליהנות ממנה ולהמשיך איתה?
בעלת עסק סיפרה לי שהיא השקיעה במנטור הכי יקר, התמסרה לתהליך, עשתה הכל לפי ההנחיות שלו – וזה באמת עבד! היא הרוויחה סכומים גדולים של כסף. ואז בפגישת הסיכום כשהיא שאלה אותו איך ממשיכים מכאן, המנטור אמר שעכשיו צריך להמשיך ככה. וכל מה שהיא רצתה היה שהשיחה תסתיים והיא תוכל ללכת לבכות.
וזו לא רק היא. אני פוגשת בעלות עסקים נוספות שעשו הכל לפי הספר וזה עבד, אבל הן חסרות תשוקה לעסק ומתקשות להמשיך.
קל לשכוח.
כל כך קל ליפול לזה בלי לשים לב. לכן חשוב שתהיה מסגרת תומכת שעוזרת לך לחזור פנימה, למצוא את הדרך הייחודית שלך.
אם בא לך מסגרת תומכת כזו, מה שאני יכולה להציע לך כרגע זה להצטרף לקבוצת לימוד של תודעת העל.
תזכורת לסיום
אם משהו שאת.ה עושה לא מצליח לך – הבעיה היא לא בך. פשוט צריך למצוא (וליישם) את הדרך שמתאימה לך. אז במקום להלקות את עצמך, כדאי להפנות את הפוקוס לשאלה "איך מתאים לי לעשות את זה?" (בהנחה שהבנת שזה משהו שבאמת בא לך מבפנים).
פוסטים קשורים שאולי יעניינו אותך
מה זה העיצוב האנושי ואיך הוא שינה לחני את החיים?
זמן קריאה: 8 דקות על גישת העיצוב האנושי שמעתי לראשונה ב-2011, אבל לא התעמקתי בה. ב-2018 נחשפתי לידע הזה שוב. הפעם הציגו את זה כ"מדע האינדיבידואליזם"; קראתי שזה גוף
איך אפשר להיות עצמאית בלי משמעת עצמית? | ראיון השראה עם טליה דיין חיימן
זמן קריאה: 9 דקות אף פעם לא חלמתי להקים עסק. לא חשבתי שאני מתאימה לזה. איכשהו התגלגלתי לזה. והיום כשאני מלווה תהליכי יציאה לאור ופיתוח עסקי, אני רואה שיש
הקשבה פנימה כאורח חיים
זמן קריאה: 2 דקות האם כדאי להשקיע ברשימת תפוצה?", "האם אני צריכה לכתוב פוסטים כדי לשווק?" השבוע מישהי הייתה אצלי בפגישת ייעוץ ושאלה אותי את השאלות האלו. עניתי את