לוגו: האב לבגשמה

למה הפסקתי להיות טבעונית אחרי 7 שנים

זמן קריאה: 3 דקות
לאחרונה יצא לי לקרוא הרבה סיפורים של אנשים על חוויותיהם הבריאותיות עם תזונה טבעונית,
אז חשבתי שאולי אספר גם את שלי. (אזהרה: זה לכיוון השני 🙂 ).
 
נהייתי צמחונית כי אכלתי בשר וזה פתאום הגעיל אותי ממש
(זה היה בורגר ראנץ', בדיעבד די ברור למה זה הגעיל אותי, לא?).
 
משם הדרך לטבעונות הייתה קצרה מאוד,

וכללה את כל הסיבות האקולוגיות / מוסריות / בריאותיות גם יחד.

אין טיעון בעד טבעונות שכתוב היום בפייסבוק  שלא אמרתי בעצמי ב-7 השנים בהן זו הייתה התזונה שלי.
 
בהתחלה הרגשתי ממש טוב
(זה מה שקורה תמיד כשעוברים מתזונה מבוססת ג'אנק פוד לתזונה המבוססת על אוכל אמיתי),
כך שהאמונה שלי בבריאותיות של הדרך הזו ובהתאמה שלה עבורי הלכה וגברה.

שנתיים אחרי שנהייתי טבעונית נסעתי למזרח,
וכמה חודשים אחרי שהגעתי להודו , הפסיק לי המחזור.
זה לא הטריד אותי במיוחד, כי שמעתי שזה קורה להרבה בנות בטיול בתת-היבשת (קרה לכן?),
וגם כי זה היה די נוח בסך הכל.

כשחזרתי לארץ המחזור עדיין לא ממש הסתדר,
אז הבנתי שאני צריכה לטפל בזה,
אבל קישרתי את זה לכל מיני נושאים רגשיים-נפשיים.

הלכתי לכל מיני טיפולים אלטנרטיביים,
ובסוף הודות לדיקור+ צמחי מרפא + מיליון תוספי מזון + תהליכים פנימיים שעברתי, המחזור חזר למחזוריותו.

באותה התקופה, הייתי משוכנעת שטבעונות זה בריא ומוסרי ואקולוגי והכל,
והייתי גם בטוחה שהחוסר איזון נבע מסיבות נפשיות.
כך שהמשכתי בדרכי הטבעונית.

המדקר שטיפל בי אז כל הזמן הפציר בי לאכול בשר,
אבל זה בכלל לא היה בא בחשבון מבחינתי.
למעשה, הקפדתי  מאוד על הטבעונות ואפילו נהייתי "טבעונאית" לתקופה
(כלומר, אכלתי בעיקר אוכל לא מבושל).

הסתבר שבהודו גם השמנתי, עד כדי כך שכשחזרתי לארץ,
אמא שלי אמרה לי שאני "שמנמונת".
נעלבתי וכעסתי וחשבתי שהיא מגזימה,
כי כשהסתכלתי במראה עוד הייתי נראית לעצמי רזה
(אחרי שנים ששמעתי "איכס, את רזה מדי").

מי שמכיר אותי היום או מהתיכון יודע שאני די רזה ושאני צריכה להתאמץ כדי להשמין,
כלומר זה שהייתי "שמנמונת" זה ממש לא עניין של מה בכך.

בסוף בדיקות דם הראו שהייתה לי התחלה של תת-פעילות בבלוטת התריס.
גם את זה איזנתי בכל מיני אמצעים אלטרנטיביים ופעילות גופנית,
וגם את זה לא קישרתי לטבעונות.

למעשה, קישרתי את זה רק השנה,
כשראיתי בפייסבוק שמישהי שאלה איך לטפל בבעיה דומה שנהייתה לה,
והבנתי ממנה שהיא הפסיקה לאכול בשר כמה חודשים או שנה קודם לכן.

בכל אותן 7 שנים הייתי אנמית ו/או על מלא תוספי מזון.
בנוסף, היו לי כל מיני בעיות בריאותיות "בקטנה",
שלא היו לי קודם וגם אין לי היום.

באותן שנים גם הקפדתי מאוד על התזונה שלי, הרבה יותר מהיום,
כשאני כבר לא סובלת מאותן בעיות בריאותיות.
לא אכלתי מטוגן, קמחים / דגנים "ריקים", אוכל מעובד,
ותקופות ארוכות גם לא סוכר / מלח / חיטה.

באמת האמנתי לכל מה שאומרים בהרצאה של גארי
(שנים לפני שהיא נבראה כרעיון אפילו).
חשבתי שאני בריאה בסך הכל,
ובעיקר היה לי קשה רגשית לחשוב על עצמי אוכלת אוכל מהחי.
גם לא התגעגעתי אליו.

בסוף מה שהביא למפנה היה ששוב הפסיק לי המחזור.
לא הטריד אותי שאולי תיפגע לי יכולת הפריון,
אבל הבנתי שזה איתות שהגוף במצוקה, משהו שקורה באנורקסיה.
ואני לא הייתי אנרוקסית.
למעשה, אכלתי די הרבה.
בלסתי צלחת אחרי צלחת.
והיה לי ממש קשה להגיע לתחושת שובע.
וזה לא היה אכילה רגשית.

באותה תקופה התאמנתי הרבה בקרקס,
ואני זוכרת שהייתי מגיעה לקרקס ונשכבת באפיסת כוחות על המזרון.
הייתי ממש חסרת אנרגיה.
והסיבות הנפשיות ששייכתי לכך שלא קיבלתי מחזור בהודו
לא היו רלוונטיות לאותה תקופה, כך שפה חשדתי.

חזרתי לדיקור, לצמחים ולתוספי מזון,
והוספתי יוגורט עיזים וביצי חופש לתפריט שלי.
המחזור חזר אבל החולשה והקול הפנימי שאמר שאני צריכה בשר המשיכו.
יוגורט וביצים בשלב הזה כבר wasn't enough.

בסוף שאלתי את הגוף שלי מה הוא רוצה,
וקיבלתי לחישה חלשה אך ברורה : "בשר"

מיכל פולת מקשיבה לגוף ולקול הפנימי

זה לא היה לי פשוט. הדיסוננס הקוגנטיבי היה גדול. אבל אחרי כמה זמן התחלתי.
מעט בשר. פעם ב-. רק אצל ההורים או בהזדמנויות שמישהו אחר הכין.

בשנים שהייתי טבעונית אחד הטיעונים שלי היה שבשר הוא נורא קשה לעיכול
וגורם לתחושת עייפות וכובד.

להפתעתי, לא רק שלא הרגשתי עייפה ולא הייתה לי עצירות אחרי הפעם הראשונה שאכלתי בשר,
אלא שהרגשתי חיונית מתמיד וגם שבעה.
לא היה לי צורך יותר ב-3 צלחות כדי להרגיש שובע.

שמעתי סיפורים דומים מעוד אנשים שהיו טבעונים וחזרו לאכול בשר.

אבל המסקנה היא *לא* שטבעונות זה מזיק ואכילת בשר זה הפתרון,
כמו שעלול להשתמע.

המסר שהייתי רוצה להעביר הוא שאין תזונה אחת שנכונה לכולם.
לא משנה כמה סרטונים תראו על אנשים שנרפאו ממחלות בזכות טבעונות,
אני מאחלת לכם שתצליחו לשמוע ולהקשיב לקול הפנימי שלכם.
הגוף שלכם יודע הכי טוב מה נכון ובריא לכם.

רוצה עזרה בלהקשיב לגוף שלך?

מדי כמה שנים אני הולכת לייעוץ אצל הנטורופית מיכל פלס שליו שעוזרת לי לזהות בדיוק מה הגוף שלי צריך באותה תקופה, ויוצרת לי תפריט בהתאמה אישית. כאן כתבתי על דרך העבודה של ועל דרכים נוספות להקשיב לגוף: איך לזהות בדיוק איזו תזונה ותוספים הגוף שלך צריך.

פוסטים קשורים שאולי יעניינו אותך

עדכון תודעתי

הבעיה עם אידאות

זמן קריאה: 2 דקות כשאני אומרת שהפסקתי להיות טבעונית כי זה פירק לי את הגוף, בדרך-כלל מגיעה התגובה הבאה: "כנראה לא ניסית מספיק / לא אכלת מספיק טוב". המשפט

שווה לקרוא >
זברות מתחבקות בחמלה
עדכון תודעתי

איך את רוחנית ולא טבעונית?

זמן קריאה: 3 דקות משתתפת בסדנה שהעברתי שאלה אותי אתמול איך בנאדם "רוחני" כמוני יכול להיות לא טבעוני. כלומר היא אמרה, מילא שאני לא טבעונית, אבל גם אני לא

שווה לקרוא >

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

רוצה אוויר להגשמה?

מכאן מצטרפים לניוזלטר ומקבלים עדכונים על תכנים חדשים ואירועים.

מכאן משתפים כדי שיגיע למי שצריך לקרוא את זה: