איך נעמה התגברה על האמונות המגבילות סביב כסף ושיווק? | ראיון השראה עם נעמה סלע

נעמה היא דולה ומדריכת הכנה ללידה, מפתחת גישת "להגשים לידה" ומכשירה דולות בהכשרה מתקדמת. בנוסף, מנטורית עסקית בקורס "להגשים עסק". אמא ל 3 וחיה בקיבוץ עירוני שיתופי.

בחודשים האחרונים קראתי פוסטים של נעמה סלע על שיווק ומאוד התחברתי לגישה שלה. ראיתי שהיא עושה דברים בצורה אחרת. אז עניין אותי לראיין אותה לפינת "עצמאית בדרכה" – פינה של ראיונות בה אנחנו רואים שאין דרך אחת נכונה לנהל עסק. מקווה שזה ייתן לך השראה למצוא את הדרך המתאימה עבורך.

האם תמיד רצית להיות עצמאית?

ממש לא. מצד שני תמיד הייתי יזמית. כלומר, בתודעה שלי, פרנסה זה משהו שאני יוצרת ולא מחכה שמישהו יציע לי. בכלל, אני לא מחכה שיפתחו לי דלתות, אלא יוזמת את מה שאני רוצה שיקרה.

לפני העסק הנוכחי היה לי עסק קטן של הפעלות בימי הולדת שפתחתי כדי להרוויח כסף. היתה תקופה שניסיתי לעשות הופעות עם פויז (ג'אגלינג) במסיבות. אפילו כשחיפשתי עבודה בזמן לימודי הדרכת הנקה, הגדרתי לעצמי שאני רוצה לעבוד בתור מטפלת פרטית ובאיזה היקף ותנאים. ואז הכנתי מודעות ותליתי בישובי הסביבה. כלומר, גייסתי לעצמי מעסיקים, במקום לחפש הצעות עבודה.

אז מה הוביל אותך לפתוח את העסק?

פשוט רציתי לעבוד כדולה ומדריכת הכנה ללידה (ולפני זה בתור מדריכת הנקה) ולא היתה לי אפשרות לעבוד בזה בתור שכירה.

מה הפחיד אותך בלהיות עצמאית? 

שאני לא אצליח להתפרנס מספיק ואצטרך לחפש עבודה בתור שכירה במשהו שהוא לא התשוקה שלי.

אז איך התגברת על הפחד?

אני אופטימית חסרת תקנה ויודעת למכור לעצמי ממש טוב את החלומות שלי.
כל פעם מחדש שכנעתי את עצמי שזה אפשרי ושזה לא כזה מסובך ושזה אוטוטו קורה.

אבל גם פשוט עשיתי את זה לאט לאט. התחלתי מלעבוד בחופשת הלידה (כאשר זה לגיטימי שעוד אין הכנסה). ואז עבדתי 4 ימים בשבוע כשכירה, ויומיים למדתי ופיתחתי את העסק. כל שנה הורדתי יום אחד של עבודה כשכירה והוספתי יום לעסק. לקח בערך 4 שנים עד שהייתי במשרה מלאה בעסק.

מה את אוהבת בלהיות עצמאית? 

קודם כל את זה שזה מאפשר לי לעסוק במה שאני אוהבת. בדיעבד, אני יודעת להגיד שהשילוב הזה של משהו שיש לי תשוקה עמוקה אליו, יחד  עם אתגר שדורש ממני להרחיב את אזור הנוחות שלי וללמוד כל הזמן – זה תהליך ההתפתחות האישית הכי משמעותי ומהיר שעברתי בחיים שלי. זה תהליך שהפך את החיים שלי להרבה יותר טובים.

אני אוהבת גם את האפשרות ליצור וליזום כל פעם דברים חדשים, את הלו"ז הגמיש ואת היכולת להגדיר שעכשיו אני פוגשת חברה בבוקר או עושה הליכה בשעות העבודה – כי בעצם ה-well being שלי הוא הבסיס לעסק. אני אוהבת את זה שאני זאת שמחליטה כמה אני רוצה להרוויח ושאין גבול לכמה שאני יכולה להרוויח.

אלו עוד אתגרים היו/יש לך עם העצמאות? 

1. כסף

קודם כל, הייתי ממש גרועה בלבקש (או אפילו לרצות) כסף. היה לי לא נעים מכל כך הרבה סיבות. "מה פתאום לקחת כסף על משהו שאני ממש אוהבת ונהנית ממנו?". "מה פתאום לקחת כסף ממישהי שעכשיו במצוקה?". "מה פתאום לקחת סכום כסף שאפילו בשבילי זה יקר לשלם אותו?". היו לי גם סיפורים על זה שלאנשים באזור שלי אין מספיק כסף, ושלא יבואו אלי אם השירות שלי יהיה יקר.

חשבתי שזה לא מוסרי לרצות שיהיה לי הרבה כסף, ושאני ארוויח יותר מאנשים אחרים שגם עובדים קשה אבל מרוויחים מעט. או שאני ארוויח כסף מעבר למה שאני חייבת בשביל לחיות. חשבתי שאם משהו לוקח לי מעט זמן, אז אני צריכה לקחת עליו פחות כסף (למשל אם יש לי מוצר דיגיטלי, אז הוא צריך להיות זול כי אני לא משקיעה בו זמן). וגם ממש פחדתי להוציא כסף על העסק אם אני עוד לא מרוויחה ממנו. הייתי בטוחה שאני פשוט בחיים לא ארגיש בנוח עם הנושא הזה.

2. שיווק

הדבר השני זה כמובן השיווק. פשוט לא ידעתי איך לעשות את זה נכון. השקעתי המון זמן ולפעמים גם כסף בכל מיני מאמצים להגיע לעוד לקוחות והרבה מאוד זמן פשוט לא הצלחתי והיו לי ממש מעט לקוחות ומעט הכנסות.

איך התמודדת עם המחשבות המגבילות סביב כסף?

עברתי תהליך ארוך מאוד. נפלו לי כל מיני אסימונים בדרך. בשלב מסוים, אחרי שהגעתי למצב שכבר העסק "הצליח" – עבדתי המון שעות בשביל להגיע להכנסה של 10-12,000 – הבנתי שחייבת להיות דרך אחרת. הבנתי שזה לא יכול להיות שאני צריכה לבחור בין הכנסה טובה ובין חיים מאוזנים. השתכנעתי להירשם לקורס של יונית וצחי ורבר ועברתי שינוי תודעתי ממש ענק בכל מה שנוגע לכסף.

היום אני מבינה שזה ממש לא משהו ש"יש אנשים שיש להם את זה וכאלה שאין להם". לקחתי את זה הרבה יותר רחוק מזה. כי הבנתי שאם הצלחתי לשנות את כל נקודת המבט, הרגשות וההתנהלות שלי עם כסף, זה אומר שכל הדפוסים שלנו הם ברי שינוי. העמקתי ללמוד עוד לתוך הנושא הזה, והפכתי תהליכים של שינוי אמונות מגבילות לחלק מרכזי גם בעבודה שאני עושה עם נשים בהריון בתהליך "להגשים לידה".

ומה עזר לך עם הקושי בשיווק?

אני זוכרת ממש את הרגע הזה שהבנתי, שאני פשוט צריכה ללמוד את זה. הרבה מאוד זמן חשבתי שזה משהו שאני פשוט אלמד לבד, ושלא שווה להשקיע בזה כסף. חשבתי שכל מי שמציעים ליווי עסקי הם בטח שרלטנים. חשבתי שקודם אני צריכה לראות שהעסק בכלל רציני, או לנסות לבד, או שאם אין לי הכנסות אז אני לא יכולה להשקיע בשיווק.

ופתאום הבנתי שזה בדיוק מה שהלקוחות ההריוניות שלי חושבות – שעדיף קודם לנסות לבד, שדולה זאת סתם מישהי שלוקחת מלא כסף על להחזיק לך את היד, שצריך להסתדר לבד וכו'.

הבנתי שאם לי ברור שאני יכולה לתת המון ללקוחות שלי, ושהם ירוויחו הרבה מעבר למה שהם שילמו, ושברור שעדיף להיעזר מראש בדולה ולא לחכות קודם ולקחת את הסיכון לעבור לידה טראומטית – אז ברור שאני צריכה לעשות אותו הדבר עם העסק שלי. כלומר שיש אנשים שיודעים יותר טוב ויכולים לעזור לי ובדיוק על זה הם לוקחים כסף ושהם כנראה לא שרלטנים, אלא פשוט אנשים שרוצים לעזור.

ואז התחלתי ללמוד המון ולהשקיע בזה ופתאום ראיתי שיש הגיון, ושכאשר פועלים נכון אז יש תוצאות. הבנתי שחייבים להתמודד גם עם המחסומים הפנימיים, וכמה שזה בעצם דומה לעולם של הלידה. היום אני אפילו מלמדת נשות מקצוע אחרות מהתחום שלי לשווק את העסק שלהן.

האם את נעזרת בייעוץ/ליווי עסקי?

כמו שכבר הזכרתי אז בהחלט כן. התחלתי מהייעוץ הכי זול של מט"י – וזאת הייתה טעות. היום אני מבינה שאם את רוצה להצליח כעצמאית, קודם כל כדאי ללמוד ממישהי שנמצאת במקום שאת רוצה להגיע אליו; מישהי שאנשים מגיעים אליה בגלל התוצאות שלה ולא בגלל שהיא זולה, מישהי שבעצמה מעוררת בך השראה, מישהי שיש לה עסק פרטי מצליח ויודעת להביא אליה את הלקוחות. מהבחינה הזאת היעוץ של מט"י או מעוף הוא ממש ההיפך מזה.

אחרי זה הבנתי שאני מוכנה לנסוע רחוק יותר ולשלם מחיר גבוה יותר בשביל ללמוד ממישהי שאני סומכת עליה. ככל שגדלתי והאמנתי בעצמי יותר – הלכתי לייעוץ של אנשים גדולים יותר ובמחירים גבוהים יותר.

באמצע הקורונה, אחרי שנה שהסתיימה בגרעון של 40,000 (בעיקר בגלל השקעות גדולות שעוד לא החזירו את עצמן) – עשיתי קפיצת אומץ והחלטתי להשקיע 22,000 ש"ח בייעוץ עסקי – במטרה להכפיל את ההכנסות של העסק. זאת היתה החלטה כל כך טובה.

אילו מקורות תמיכה יש לך?

לפעמים אני מרגישה מאוד לבד. מצד שני גם יש לי הרבה מקורות תמיכה. ביום יום רני, בן הזוג שלי הוא המאפשר הגדול שלי. זה שיהיה שם כשאני יוצאת ללוות לידה או נעלמת לסמינר.

גם הקיבוץ העירוני שאני חיה בו, והעסק בעצם מתנהל בתוכו, הוא מרחב שמאפשר לי המון (ובמקביל גם מאתגר ומגביל לפעמים). ואני יוצרת לעצמי הרבה תמיכה עם קולגות ותלמידות שהופכות להיות חברות לחיים.

יש את המעגל של מדריכות "להגשים לידה", שהוא הכוח הכי מחזק שיש לי, ושמזכיר לי כל הזמן שאני עושה משהו ממש טוב ושאני חייבת להמשיך לגדול. הוא הפורום לחגוג איתו הצלחות וגם לשתף בקשיים וגם פשוט לקחת יום חופש באמצע החיים ולבלות בוילה עם בריכה ואוכל טוב.

ויש כאלה שאני פשוט יודעת שהן שם ומבקשת לי תמיכה מהן כשאני צריכה. למשל ממש לפני שבוע ביקשתי מאמיר דרורי [קולגה שהיא חברה] שתקשיב לי ותשקף לי ותתמוך בי. היא פינתה לי שעה ומשהו וזה היה כל כך משמעותי.

אילו שינויים במיינדסט את מרגישה שעשית כדי להפוך לעצמאית, או תוך כדי הדרך?

למדתי שאנחנו יכולות להשתנות, שפוטנציאל השפע הכלכלי שלי הוא שיקוף ישיר של כמה ערך אני יוצרת בעולם ובטח לא של הזמן שלי ובגלל שאני תמיד יכולה להגדיל ולהכפיל את הערך שאני יוצרת, ככה פוטנציאל ההכנסה שלי הוא בלתי מוגבל.

שצריך לדעת לא רק לתת ולעזור לאחרים, אלא קודם כל לבקש ולהעזר (ולשלם על זה כסף כשצריך).

הבנתי שאני לא אדע מי אני ומה יש לי לתת לעולם, עד שאני לא אצא לעולם ואקבל שיקוף מאנשים אחרים על דברים שאפילו לא חשבתי שהם יחודיים לי או שהם שווים כל כך הרבה.

יש עוד המון אבל זה מספיק להפעם.

מה הטיפ שלך למי ששוקלת להיות עצמאית או בתחילת הדרך? 

שאם את מרגישה פחד כזה בתחתית הבטן – זה לא פחד, אלא התרגשות. זה בדיוק הסימן שאת צריכה לעשות את זה. ושגם אם נראה לך שלהיות עצמאית זה עול או מחיר – זאת בעצם הזדמנות לחוות חוויה משנת חיים, לצמוח ולגלות דברים מדהימים שלא היית מגלה בדרך אחרת (ממש כמו לבחור ללדת בלי אפידורל : -) )